אנושות פוסט כדוה"א – האם עוברים למאדים?

סטארטאפ אמריקאי, AstroForge, הודיע כי ישיק שתי משלחות כריית חלל בשנת 2023.

AstroForge אומרים שהם רוצים להפוך לחברה המסחרית הראשונה בעולם לכרות אסטרואיד ולהחזיר את המינרלים לכדור הארץ.

המשלחת הראשונה של 2023, שתוכננה לאפריל, תבחן את טכנולוגיית הזיקוק של AstroForge על גבי חללית SpaceX Falcon 9.

מדע בדיוני או מציאות מתהווה?

אם זה נשמע לכם קצת מוכר, זה לא בכדי. כריית חלל הייתה עמוד התווך של המדע הבדיוני במשך עשרות שנים (שלום "חולית" האגדי מאת פרנק הרברט). עכשיו, דרך הבשלה של מערכת ההפעלה של החלל הפרטי, נראה שזה ממש הולך לקרות.

רוצים הצצה לפרסים במשחק? נאס"א אומרים שהשנה הם ישגרו משלחת לאסטרואיד 16 Psyche;  האסטרואיד (ברוחב 140 קילומטרים) מכיל לכאורה ליבה של ברזל, ניקל וזהב בשווי 10,000 קוודריליון דולר. זה בערך פי 70,000 מגודל הכלכלה העולמית!

כמובן, כדי שהמסע ישתלם נצטרך להחזיר את כל הניקל והזהב הזה לכדור הארץ כדי למכור אותו. וכאן נכנסים לתמונה סטארט-אפים כגון AstroForge. מצד שני, רגע-  האם באמת חייבים להחזיר אותו לכדור הארץ?!

החיים מעבר לגבולות כדוה"א

בואו, אני לא נמנית עם שבט רוכשי הקרקעות במאדים, ויחד עם זאת הפיתוחים בשנים האחרונות של תעשיית החלל והמצב של הכדור שלנו באמת מעוררות שאלות של האם אנחנו כאן כדי להשאר? ואולי יש אלטרנטיבות טובות יותר. 

אילון מאסק הודיע שהוא מעריך שעד 2027 נגיע למאדים. או קיי, אילון מאסק יכול להיות מטורף (ראינו כבר את הנזקים העצומים שעושה לטוויטר ובכלל לא כ"כ ברור שהבחור מחובר). אבל הערכות הרשמיות של NASA הן שאנשים ראשונים יוכלו להגיע למאדים ב2033. חברים זה מעבר לפינה. נאסה לא לבד גם סוכנויות החלל של רוסיה וסין עובדות במרץ ומציעות הערכות דומות. 

מאדים אומנם שונה מהכוכב שהתרגלנו אליו. אין בו כרגע מים זורמים, האטמוספירה לא מאפשרת לנשום ובכלל קר שם בטירוף (מינוס 60 ככה בקטנה).

כבר עכשיו בעודי כותבת שורות אלו יש אינספור ניסויים של יצירת אוויר מהאטמוספירה של מאדים; טכנולוגיות של יצירת מים מהקרח של הכוכב ואינספור פתרונות ניסיוניים לחליפות, טבליות אוכל ותנאי מגורים שמאפשרים חיים של בני אנוש על מאדים. 

רגע, אבל מה כל זה אומר? מה השלכות החברתיות?

טוב ששאלתם. זו בדיוק מטרת הניוזלטר של היום.

ראשית השאיפה לייצר חיים מחוץ לגבולות כדור הארץ היא מעודדת, מלחיצה, משמחת ומפחידה בו זמנית. לפחות אותי.

בהקשר החברתי חשוב לשאול:

  • מי יוכל להרשות לעצמו? מי יישאר מאחור?
  • לפי אילו ערכים/ עקרונות/ מודלים נארגן את החיים בכוכב בחדש?
  • כיצד נשמור על שפיות לאורך המסע של 8 חודשים? ואיך נתקשר עם העולם?
  • איזה דין/ צורת משטר תונהג על מאדים? (והאם תהיה להם פסקת ההתגברות והפרדת רשויות? :)) 
  • מה ההשלכות האתיות של יישוב כדור אחר? האם נכלה גם את המשאבים שלו?
  • מה האינטרסים מאחורי כל הקדמה הזו? מי המנצחים (וכמובן מי המפסידים הגדולים)?
  • האם חלק מהפתרונות הניסיוניים למאדים ולחלל בכלל יכולים להיות מיושמים כבר עכשיו בקונטקסט שלנו בכדור הארץ?
  • אילו בעלי תפקידים נצרך בבנייה של חברה חדשה? כיצד היא תאורגן?

זו לא רשימה סגורה כמובן. 

כריית חלל נחשבה פעם משימת מדע בדיוני, מסוג הדברים שאנחנו צוללים לספר מופלא או לסרט מרתק… אבל המציאות כבר כאן. כך גם לגבי טיול בחלל. האפשרות של איוש כדור אחר מתחילה להיראות ריאלית ומציפה הרבה שאלות ערכיות שחשוב להתמודד איתן מבוא מועד.

העתיד כבר כאן, האם אתם.ן מוכנים.ות?

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; יזמת חברתית; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

השוואה בינלאומית

חדשנות עירונית – דוגמאות מהעולם

האתגרים העומדים בפני הרשויות המקומיות כיום עצומים. אין פתרונות קסם חדש, אך נדרשת הטמעה של חדשנות עירונית להובלת שינוי בר-קיימא לאתגרים מורכבים.

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21