אתגרי השירות הציבורי – והקריאה שינוי מערכתי נרחב

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתקיים השנה בצל מלחמת חרבות הברזל ומאורעות השביעי באוקטובר. בימים כאלה, שבהם הלב שבור ומדינה שלמה מתגוששת עם מורכבות וכאב אישי, קהילתי ולאומי 🎗, הרגשתי שמושב שהובלתי על "אתגרי השירות הציבורי" היה משמעותי במיוחד.

אנחנו בנקודת שבר. נקודת שבר משמעותית בחוזה בין המדינה לבין אזרחיה.  מגילת העצמאות קובעת את חובתה של המדינה לפעול לשיפור רמת חייהם של האזרחים בתחומים שונים, ואכן בפועל השירותים החברתיים החיוניים מסופקים על ידי גופי ממשלה וזרועות השירות הציבורי. השירותים לצערי הופכים לפחות ופחות יעילים, פחות מותאמים לאזרח בקצה, עם מנגנון ביורוקרטי מסורבל וירידה הולכת ומתמשכת באמון הציבור.

לאורך רפורמות מערכתיות שנערכו ב-35 השנים האחרונות, בממוצע רק כשליש מההמלצות יושמו באופן מלא. ניתן לראות שחלקים שלמים בדוחות פשוט עוברים מפרק לפרק, משנה לשנה, עובר עשור, משנים קצת את המילים ומעתיקים את זה ומעבירים החלטת ממשלה, וכביכול אומרת הממשלה, רוצה אני, ובסוף זה לא קורה.
נתונים אמפיריים מצביעים על ירידה בשביעות רצון של האזרחים. גם ברמה המקומית – כמעט מחצית מצביעים על ירידה באיכות השירותים הציבוריים, וכן סקר בינ"ל מעלים כי בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD , ישראלים מאמינים הכי פחות שהם יוכלו לממש שירותים והטבות חברתיות במידה ויזדקקו להם.

הדיון המתמקד ב10 אתגרים מערכתיים של השירות הציבורי בישראל. במחקר שנעשה בסיוע של פורום מנכ״לים לשעבר של המכון, זיהינו שלוש קטגוריות: חיצוניים – תמורות בחברה ובפוליטיקה, מבניים – הסדרי המערכת, סמכויות בבסיס החוק ויחסי הכוחות בין זרועות השלטון והפיקוח והבקרה, ופנימיים – בתוך השירות הציבורי פנימה. האתגרים מורכבים, מערכתיים ושלובים זה בזה. הם יוצרים מעגל של לולאות משוב שביחד יוצרות את הסערה המושלמת. כדי להתמודד איתן ולהעלות את האפקטיביות והמועילות של השירות הציבורי נדרש מהלך רוחבי.

שאלה מצויינת, במקרה הכינותי מראש.

במחקר שערכנו בשיתוף ג'וינט אלכא, והשאלה המרכזית שעמדה בבסיסו היא האם יש קשר חיובי בין איכות המערכות הציבוריות לאיכות השירותים הציבוריים, ולאחר מכן לרווחת החיים של האזרח. מבחינה מקיפה של מדדים בינלאומיים ניתן לראות שיש מתאם חיובי, גם אחרי שמתחשבים בהבדלים ברמת התוצר לנפש. ישראל ממוקמת ברביע השמאלי התחתון, אפקטיביות המערכות היא נמוכה; אך רמת השירותים נמוכה עוד יותר ביחס לקו המגמה וניתן היה לצפות שברמת מערכות זו היו שירותים טובים יותר.

בהתייחסות למאפיינים מנבאים, המאפיין שבלט בתור מנבא הכי חזק הוא רמת הרגולציה ובירוקרטיה. לסיכום, הוא מוסיף כי יישום של רפורמות לוקח זמן וניתן לראות את ההשפעות על רווחת האזרח לאחר שנים ולתובנה הזאת יש משמעות אדירה מבחינת הקצב שפוליטיקאים מוכנים לספוג בין רפורמה לתוצאות. 

ובכן, אנשים מרגישים שמשהו פה לא עובד. בשורה של סקרים שערכנו נראה שכמעט מחצית (45%) חושבים שיש ירידה באיכות השירותים הציבוריים שהממשלה מספקת.
וגם בהיבט השוואתי – ישראל ממוקמת במקום האחרון ביחס למדינות OECD בציפייה של האזרחים שבמידת הצורך יוכלו לממש שירותים חברתיים והטבות שמגיעות להם. כמעט 70% מהישראלי לא מאמינים שיוכלו לממש את זכויותיהם בשעת מצוקה.

בדקנו גם את ההשפעות של הוצאה חברתית על תפיסות הציבור. זה נכון שההוצאה החברתית בישראל נמוכה (וצפויה ככל הנראה לרדת עוד יותר בשל המלחמה), אך בהינתן ההוצאה הנמוכה פר נפש – אנחנו עדיין מתחת לקו המגמה, על תפיסות ואכזבה גדולה של הציבורי.

ואיך יודעים שזה נכון? ובכן – תראי אמא אפילו כתבו עלי בעיתון 😝

מוקד המושב היה פאנל מנכ"לים לשעבר של משרד ראש הממשלה. הם דיברו מדם ליבם והצביעו על אתגרים מרכזיים כמו בעיות בתהליכי קבלת ההחלטות, חוסר עצמאות מקצועית, פוליטיזציה יתר, חוסר גמישות ותגמול הולם ועוד. הדגש היה על כך שנדרש שינוי מהותי וממשי כדי לאפשר לשירות הציבורי למלא את ייעודו בצורה ראויה.

אין פתרון קסם אחד. אין רפורמה אחת שתשיב עטרה ליושנה.

המלצות המכון התייחסו להיבטים שונים לפתרונות. שינוי מבני – צמצום דרסטי של מספר המשרדים הממשלתיים ל-20 בלבד, מבנה יציב שלא ישתנה בין ממשלות. הרעיון הוא להגדיל את היעילות ולחסוך במשאבים שמוקדשים כיום לתפעול משרדי סרק.  חיזוק זרועות הפיקוח והבקרה על השירות הציבורי – הוצע לעגן בחוק יסוד את עקרונות הנאמנות לציבור, השקיפות וההגינות של הדרג המקצועי, מול הדרג הנבחר. הרציונל הוא למנוע פוליטיזציה של השירות ודרישת נאמנות אישית לפקידים כלפי הדרג הנבחר. שיפור הליכי מינוי בכירים – שינוי בתהליך מינוי נציב שירות המדינה, התפקיד החשוב ביותר בשירות הציבורי. הוצע לערב וועדות איתור מקצועיות יותר במינוי על מנת להפריד אותו מההשפעה הפוליטית. הידוק הקשר בין תשלום לתוצאות – הוצע לאמץ גישה של "תשלום עבור תוצאות" במגזר הציבורי, כפי שנהוג בסקטור העסקי והפיננסי. הרציונל הוא לתמרץ יעילות וחדשנות על ידי קישור ישיר בין ההוצאה הציבורית להשגת יעדים ממשיים.

המאמץ הזה הוא לא היה מתאפשר ללא שותפים, בתוך הארגון ומחוצה לו, ללא צוותים רב-מגזריים שפועלים במרץ לאורך כל השנה ושותפויות אסטרטגיות שהקמנו השנה – כמו פורום מנכ"לים לשעבר של משרדי הממשלה, כמו פורום ארגוני תשתית, שותפות עם גו'ינט אלכא, SFI וכמובן כמובן הצוות המדהים שלי ❣️
זכיתי לעבוד עם אנשים מדהים ולהוביל תהליכי חשיבה ושינוי עמוקים, מערכתיים וכאלו שבנויים על אמון הדדי ודאגה למחר קולקטיבי טוב יותר.
ועוד מילה למטיבי לכת שהגיעו עד הלום (סליחה על הפוסט החופר 🤷‍♀️): אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים . בתוך המערכת הציבורית יש גם הרבה אנשים איכותיים, מקצועיים והכי רתומים בעולם. גאה לקרוא לחלק לא מבוטל מהם חברים, שותפים וקולגות… המשיכו בעבודת הקודש שלכם.ן. אנחנו ביחד במאבק הזה!!!

קצת תמונות הוקרה מהכנס המשמעותי:

בנימה קצת יותק אישית, למרות התמונות המחייכות – עבורי המושב היה כבד משקל ומטלטל.

בצל האסון שעברנו, איננו יכולים להרשות לעצמנו מגזר ציבורי שלא מתפקד. זה הזמן להתעורר. זה הזמן לקחת אחריות על השירות הציבורי. להתמודד עם כשלים מערכתיים לגברת היעילות והמועילות. אין לנו את הפריוולגיה לחכות ל"יום שאחרי". שירות ציבור איכותי עכשיו. עכשיו.

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; יזמת חברתית; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21