בשנתיים וחצי האחרונות, הבינה המלאכותית הפכה מנושא מדע בדיוני לכלי שמעצב את חיינו ברמה היומיומית – מהחלטות על הלוואות בנקאיות, דרך מיון מועמדים לעבודה, ועד לאלגוריתמים שקובעים מי יקבל שירותים חברתיים. אך בעוד הטכנולוגיה דוהרת קדימה, השאלות החברתיות והאתיות מתחילות להדביק את הקצב: איך מבטיחים שאלגוריתמים לא יעצימו אי-שוויון קיים? כיצד מוודאים שבינה מלאכותית תשרת את החברה כולה, ולא רק את מי שיצר אותה?
העולם מגיב לשאלות אלו בדרכים שונות ומגוונות, ממשלות, ערים ומוסדות מחקר מציגות מודלים שונים לרגולציה ש"מכניסה לסדר" את הבינה המלאכותית. בואו נסייר בין כמה מרכזי חדשנות עולמיים ונבחן כיצד הם מתמודדים עם האתגר של יצירת בינה מלאכותית הוגנת, נגישה ומכלילה.
ניו יורק: ביג אפל עם ביג דאטה והרבה אחריות
ניו-יורק, העיר שלעולם לא ישנה, ערה גם לאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית. העיר שמסמלת עבור רבים את החלום האמריקאי בחרה להיות חלוצה גם בתחום ההוגנות האלגוריתמית, והפכה למוקד עולמי בתחום הרגולציה ויישום של בינה מלאכותית אתית.
העיר הטמיעה מדיניות מתקדמת בתחום ההוגנות האלגוריתמית, המהווה מודל לחיקוי ברמה הגלובלית. אסטרטגיית ה-AI של ניו-יורק ("NYC AI Strategy") שפורסמה לאחרונה, מציבה את העיר כמובילה בשימוש אחראי בבינה מלאכותית. העיר הקימה את Office of Technology and Innovation בתוך העירייה, תפקיד ייעודי שמטרתו להבטיח שימוש הוגן במערכות אלגוריתמיות לשיפור השירותים העירוניים, ולבצע הערכות השפעה של מערכות אלו על קבוצות אוכלוסייה שונות. המרכז AI Now Institute באוניברסיטת NYU מהווה מוקד מחקר בנושאי הוגנות בבינה מלאכותית (בעיקר בנושאי תעסוקה ושוויון הזדמנויות), ומקיים שיתופי פעולה הדוקים עם העיר והמדינה.
לונדון: ממשחק תרונית לחקיקת בינה מלאכותית
מעבר לאוקיינוס, בריטניה בכלל ולונדון בפרט מובילות בגיבוש מדיניות הוגנות ואתיקה בשימוש בבינה מלאכותית. ממשלת בריטניה כבר מזמן הבינה את המשמעות האסטרטגית של התחום – היא הייתה בין הראשונות להשקיע משאבים ולפתח תשתית רגולטורית מקיפה.
בפברואר 2025, ממשלת בריטניה פרסמה את AI Playbook המציג עשרה עקרונות שעל כלל עובדי השירות הציבורי לאמץ בעת שימוש בבינה מלאכותית, כאשר עקרונות ההוגנות והאחריותיות מהווים מרכיב מרכזי במסמך זה.
לונדון הינה מוקד פעילות מרכזי של הAI Security Institute (לשעבר AI Safety Institute) גוף סמי-ממשלתי שהוקם במטרה לפתח סטנדרטים ליישום בטוח והוגן של בינה מלאכותית. המכון מוביל מחקר פורץ דרך בנושא הערכת סיכונים ומניעת הטיות במערכות AI, וממצאיו משפיעים על גיבוש מדיניות ציבורית. בלונדון יש פעילות אקדמית ענפה בתחום, לדוגמה קורס דגל של LSE בנושא אתיקה, פוליטיקה ומשילות של בינה מלאכותית בסיס תיאורטי ומעשי לתכנון מדיניות ורגולציה
אוטווה: אסטרטגיה לאומית עם אחריות אזרחית
קנדה, המדינה שידועה בגישה המאוזנת שלה וביכולת לשלב בין חדשנות לאחריות חברתית, נכנסה לזירת הבינה המלאכותית עם תוכנית פעולה ייחודית. במרץ 2025, הממשלה הקנדית השיקה את האסטרטגיה הראשונה שלה לבינה מלאכותית בשירות הציבורי, מהלך שנועד במוצהר לשפר את פריון העבודה ולספק שירותים דיגיטליים משופרים לאזרחים. האסטרטגיה הקנדית מובילה בייחודיות שלה על ארבעה מישורים: הקמת מרכז מומחיות לבינה מלאכותית שיתמוך ויתאם מאמצים ממשלתיים, הבטחת אבטחה ושימוש אחראי במערכות AI , פיתוח מסלולי הכשרה וטיפוח כישורים, ובניית אמון באמצעות שקיפות ופתיחות לגבי אופן השימוש בטכנולוגיה.
מה שמבדיל את הגישה הקנדית הוא הדגש על שיתוף הציבור בעיצוב האסטרטגיה. ג'ינט פטיטפה טיילור, נשיאת מועצת האוצר הקנדית, הדגישה כי האסטרטגיה פותחה בהתייעצות עם מומחים ממגוון תחומים ועם הציבור הרחב, כדי להבטיח שהיא תתמוך בערכים הדמוקרטיים של קנדה ותקדם תפיסות של שוויון, הוגנות וצדק.
הלסינקי: דמוקרטיזציה של ערכים ובינה מלאכותית
כדי שלא נשאר רק בעולם דובר אנגלית, קפצנו לאירופה הקונטיננטאלית. אם ניו-יורק מדגישה אחריותיות ולונדון מציגה גישה מוסדית פורמלית, הלסינקי הפינית מביאה לשולחן ערך אחר לגמרי – דמוקרטיזציה של ידע והעצמת האזרח.
פינלנד, ובמיוחד הלסינקי, מציגה מודל ייחודי של אימוץ בינה מלאכותית במגזר הציבורי תוך הקפדה על ערכים של שקיפות, אמון והכללה. היוזמה הלאומית Finland's AI Program שהחלה כבר ב-2017, הציבה את המדינה בחזית העולמית של אסטרטגיות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית. פינלנד מקדמת גישה המשלבת מדיניות הנגשה של בינה מלאכותית לכל אזרח, מתוך דגש על הוגנות והכללה. תכנית Elements of AI הפינית, שמטרתה להנגיש חינוך בתחום ה-AI לכלל האוכלוסייה מהווה מודל לדמוקרטיזציה של ידע טכנולוגי והעצמת האזרח.
מקרה בוחן מעניין במיוחד הוא יישום פרוייקט AI Register בהלסינקי הבירה – מרשם שקוף של כל מערכות ה-AI הפועלות בשירותים העירוניים, הכולל מידע על מטרת המערכת, נתונים הנאספים, וכיצד מתמודדים עם סוגיות של שמירה על פרטיות והעדר הטיות.
ברלין: האדם במרכז, לא המכונה
גרמניה מובילה את הרגולציה האירופאית בתחום ה-AI, תוך דגש התפיסה של אדם במרכז. הAI Strategy for Germany הממשלתית מציבה את הוגנות הבינה המלאכותית כיעד מרכזי, עם השקעה של מיליארדי אירו במחקר ופיתוח כלים להבטחת העדר הטיות ושקיפות. הקמת German AI Observatory , יוזמה ממשלתית המנטרת את השפעות ה-AI על החברה – משקפת את המחויבות הגרמנית להערכה ביקורתית מתמדת של טכנולוגיות מתעוררות. בעיר ברלין ממוקם גם Global Government Technology Centre, בשיתוף פעולה בין הפורום הכלכלי העולמי ו-GovTech Campus הגרמני, מייצג מודל חדשני של שיתוף פעולה בין-מגזרי בתחום החדשנות הממשלתית. המרכז הוא חלק מרשת העולמית למהפכה התעשייתית הרביעית (C4IR) של הפורום הכלכלי העולמי.
הוגנות בעיני המתבונן: הסוגיה הכאובה של מערכות קבלת החלטות אוטומטיות
כשמדברים על הוגנות בהקשר של בינה מלאכותית, אנחנו נכנסים לטריטוריה מורכבת שנעה בין מתמטיקה, פילוסופיה, משפט וסוציולוגיה. הבעיה היא שאין הגדרה אחת מוסכמת למושג "הוגנות" ומהם גבולות האתיקה של הבינה המלאכותית. גם חוקרים, גם קובעי מדיניות וגם מפתחי מערכות מתמודדים עם השאלה – מהי בעצם הוגנות אלגוריתמית, ואיך מודדים אותה?
מחקר מקיף של ה-AI Now Institute זיהה לפחות 21 הגדרות מתמטיות שונות להוגנות במערכות אלגוריתמיות, שלעתים סותרות זו את זו. סוגיית ההוגנות מתחילה כבר בשאלה הבסיסית: האם הוגנות פירושה שכל קבוצות האוכלוסייה מקבלות את אותן התוצאות בדיוק (הוגנות קבוצתית)? או שמא הוגנות פירושה שכל פרט נמדד באותם קריטריונים בדיוק, ללא קשר לקבוצה אליה הוא משתייך (הוגנות פרטנית)?
זו לא שאלה של פילוסופיה בלבד. רוצים דוגמא אמיתית?
מערכת COMPAS בארה"ב, למשל, שנועדה להעריך סיכון לרצידיביזם (עבריינות חוזרת) נמצאה במחקר של ProPublica ב-2016 כמוטה נגד נאשמים שחורים, שקיבלו הערכות סיכון גבוהות יותר מאשר נאשמים לבנים עם היסטוריה פלילית דומה.
לרגלץ או לא לרגלץ (האם זו השאלה?)
מה קורה בישראל? ובכן ילדים וילדות ניחשתם נכון – יש הרבה יומות מקבילות. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים פרסמו מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית, המנחה את משרדי הממשלה בפעילותם. במסך גם הוכרז כי יוקם מוקד ידע ממשלתי לטובת הנושא.
אך בו זמנית מספר משרדים מתחרים על הבכורה בתחום – האם יהיה זה משרד רה"מ שיוביל את מאמצי החדשנות? משרד האוצר עם המרכז לחדשנות ובינה מלאכותית שהוא מקים? האם יש יהיה הצוות המוביל במשרד חדשנות מדע וטכנולוגיה? במקביל יש יוזמות אקדמיות וחברתיות מתחילות לצמוח בשנים האחרונות, כמו פורומים לאתיקה של בינה מלאכותית באוניברסיטאות מובילות והתעניינות גוברת של ארגוני חברה אזרחית בהשפעות החברתיות של הטכנולוגיה. אולם הדרך עוד ארוכה עד לגיבוש גישה מערכתית וכוללת.
הדיון על רגולציה של בינה מלאכותית בהקשרים חברתיים מעלה שאלה מהותית: לא רק איך לרגלץ (האם המצאתי עכשיו פועל?! הינו לעשות רגולציה), אלא גם מי צריך להיות אחראי על הרגולציה? האם זה תפקידה של הממשלה להתערב ולהציב גבולות, או שמא יש לסמוך על המגזר הפרטי לפתח וליישם סטנדרטים אתיים? האם צריך לפתח גופי רגולציה בינלאומיים, או שמדובר בסוגיה שכל חברה צריכה להתמודד איתה בהתאם לערכיה ותרבותה?
לסיכום – כפי שכל טכנולוגיה מהפכנית בהיסטוריה האנושית, הבינה המלאכותית מציבה בפנינו אתגרים חדשים ומרתקים. האופן שבו נבחר להתמודד עם האתגרים הללו ישפיע לא רק על התפתחות הטכנולוגיה, אלא גם על צביונה של החברה שבה אנו חיים. השאלה האמיתית אינה האם להסדיר ברגולציה, אלא כיצד לעשות זאת באופן שיאפשר חדשנות וקדמה טכנולוגית, מבלי לוותר על הערכים החברתיים של הוגנות, נגישות וצדק שמגדירים אותנו כחברה.
