הקורונה כמראה – חמשת מחלות הרקע של ישראל

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email

** מבוסס על גרסה מקוצרת של המאמר שלי שהתפרסם בגלובס בתאריך 22.2.21**

חדשות היום נפתחות תדיר עם קורבנות שסבלו מ"מחלות רקע". וממש כמו החולה הפרטני, נראה שמגפת הקורונה חשפה בעצם את מחלות הרקע של ישראל – מחלה עמוקה בהרבה במערכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שלנו. ברשומה זו אני מונה את חמשת מחלות הרקע שהמערכת הציבורית סובלת מהן כבר עשורים, ושדורשות טיפול מיידי וממוקד.

נראה שלאורך השנים, המדינה זנחה לאורך השנים את הטיפול המונע, ואם לא נתאפס במהירות – העתיד של כולנו לוט בערפל.

1. שבטיות יתר

בנאום המופת של הנשיא ריבלין משנת 2015 הוא הטיב לתאר את השינויים בחרה הישראלית לארבע שבטים. במציאות אנחנו מתחלקים כנראה ל-12, או אולי ל-25 או כל שכונה יכולה להיות שבט בפני עצמה.

סולידריות היא אוסף הרגשות והפרקטיקות הנגזרות מהם, הנוגעים ליחסים ההדדיים ולמחויבות ההדדית בתוך קהילה אנושית נתונה. והסולידריות שלנו? איך לאמר… ידעה ימים טובים יותר. הריחוק והקוטביות בין השבטים הולכת וגדלה, ובין היתר זו הסיבה שחלקים מסוימים בציבור מרגישים שהם יכולים לפתוח מוסדות לימוד, לקיים אירועים חברתיים המוניים ובאופן כללי לצפצף על ההנחיות – כי אחנו לא מקשה אחת. בהעדר מקשה אחת, קשה מאוד לייצר סולידריות וחוסן חברתי משותף.

וכך גם דוח של המכון הישאלי לדמוקרטיה הזהיר "השבטיות בחברה הישראלית רק הולכת ומעמיקה, ואם לא ייעשה מאמץ רציני מצד כל חלקי החברה הישראלית למציאת מכנה משותף להמשך הקיום כאן, סכנת הכאוס והחורבן הפנימי תרחף מעל ראשנו"

2. כלכלה דואלית

רבות נכתב ונידון כבר על המבנה הלא בריא של הכלכלה שלנו, על העובדה שהמשק מורכב בעצם משתי חלוקות דיכוטומיות שבמקרה התכנסו יחדיו בישראל. גם אני כתבתי על כך בכובעים קודמים ב-OECD וגם קידמנו פרוייקטים לצמצם את התופעה.

אבל המציאות נשארת – מחלקת רקע חשובה מאוד טמונה בעובדה ש-8.5% מהמשק עובד בהייטק, והם המשיכו להראות צמיחה כלכלית כיאה לקטר הצמיחה של אומת הסטארט-אפ. אממה, כל מי שלא זכה למשרה נחשקת בהייטק הישראלי, נאלץ לספוג מכה חזקה בהרבה מ"סתם" לעבור לעבוד מהבית.

ענפי המזון, השירותים, ענפי הטיפוח וכו' נפגעו בצורה אנושה. הפיריון של שאר המשק נמוך גם כך, ובמהלך שנת קורונה האחרונה הפערים רק גדלו. וכך, אם את אישה, ללא השכלה אקדמית בפריפריה עם כישורי עבודה נמוכים שנשארה בבית עם הילדים – ייקח לך כנראה עשורים לשקם את הנזקים.

3. מערכות לא בריאות

השלב הבא של מחלות הרקע של ישראל, נוגע לתשתית המערכות שלנו. עוד הרבה לפני שצוות רפואי נאלץ להתחפש לאוסטרנאוט במחלוקות קורונה הסגורות, היה ברור שאנחנו דוהרים לתהום. המחלקות הפנימיות בבתי החולים סובלות מהזנחה של עשורים שלמים שבהם לא הושקעו המשאבים הנדרשים על מנת לספק רפואה מיטבית. זה עוד לפני שדיברנו על תקנים, על תקציבים לציוד, על בריאות הנפש ועל רפואה מתקדמת בקהילה. נכון, הקורונה דווקא הקפיצה את הטלהמדיסין כיתה, אך הסימפטומים של רישוש המערכת עדיין כאן ומצריכים טיפול הבראה.

גם מערכת החינוך לא מביאה בשורות משמחות.

ברמה של המטה, ההערכות האסטרטגית והחשיבה מחדש – דווקא קפצו כיתה. ההמלצות שריכזו Think creative בהחלט יכולות לסייע להצעיד לעבר המשלב הבא.

אך המציאות לצערי נראית אחרת לחלוטין. כן בייביסטר, לא בייביסיטר – הקורונה חשפה את מערכת החינוך הציבורית במערומיה. היתה פה הזדמנות פז, שנקרית פעם בדור (וגם זה לא תמיד) של לאתגר מחדש את הפרדיגמות ולייצר פה מערך שונה, חדשני, מגוון, מושתת כישורים ופיתוח יכולות מותאמות למאה ה-21.

במקום זאת, מצאנו את עצמנו באינספור קישורי זום ומורה שמתעקשת להקריא שמות לבדיקת נוכחות במשך 15 דקות, כאשר אפשר לקבל את זה כפלט פשוט מתוך מערכת הזום. המערכת נכנסה להקפאה ומלחמת כוחות של ההסתדרות, ולא היתה ערוכה מספיק לשינוי הנדרש לעולם החדש. ולמעשה יצאנו קרחים מכאן וגם מכאן- ללא הקניית ידע, מענה רגשי או פיתוח כישורים של ילדינו.

4. אי שוויון

המחלה הרביעית זוכה למדד משל עצמה – מדד ג'יני – שחושף בפנינו את מחלת הרקע אי-שוויון.  רמת האי-שוויון בישראל מרקיעה שחקים והיא נמצאת במקום השני המפוקפק בקרב מדינות ה-OECD. הקורונה בלמה את המגמה המבורכת של צמצום הפערים בשכר, ורק הדגישה את  הפערים העצומים בהון. וכך, כמו תמיד, נאלצו החלשים יותר לשלם את המחיר של יציאה כפויה לחל"ת, פינוי הדירות השכורות שלהם ונגיסה משמעותית בחסכונות פניסיוניים… ואילו העמידים? העולם כמנהגו נוהג, ואפילו מצאו לא מעט הזדמנויות צמיחה.

האם המצב משתפר לאורך השנים? לפי המחקר של מרכז טאוב – פחות.

5. פופוליזם, קטוביות וחוסר אמון

ובכן הסימפטומים של הכי קשים במסגרת מחלות הרקע של ישראל – הן איך אנחנו נראים ונשמעין. השיח שלנו הפך לרדוד ומלא ססמאות. כל יומיים קמה מפלגה חדשה מוציאה לאור עוד כמה סיסמאות ריקות מתוכן. ימין, שמאל מה זה משנה?! העיקר שנגייס כמה כוכבים, נבחר סטיקר משכנע ואפשר לצאת לדרך. השינוי ההדרגתי של מעבר משתי מפלגות גדולות ומנהיגות אחראית – הפכנו לביצה שמזינה את עצמה ומצמיחה מפלגות חדשות לבקרים ומזינה שיח רדוד. דעות? תפיסות? ערכי ליבה? הצחקתם אותם.

הביטוי הכי חמור של מחלת הרקע זה חוסר אמון. האמנה החברתית שלנו בסכנה, וגם אם נצליח להנשים אותה במהלך ימי קורונה אי אפשר לברוח מהעובדה שחוסר האמון גובר בכל הכיוונים, בכל הגזרות ולכל הרוחב – במוסדות המדינה, במשטרה, בממשלה, בפוליטיקאים ובמוסכמות הכלליות שמאפשרות לנו לחיות כאן יחד.

אז מה עושים ?

אז הבחירות בפתח ו… וזהו, לא נראה שמשם תבוא הישועה.

יוזמות חברתיות-קהילתיות נתנו קונטרה רצינית מאוד למגפת הקורונה, ונראה שהפתרון להחלמה ממחלות הרקע הקשות שלנו גם הוא טמון בשיח בלתי אמצעי, והתארגנות קהילתית מקומית. האחריות לשינוי היא על כל אחד וכולנו יחד, קודם כל במשפחה, בשכונה, בקהילה ומשם נמנף לחוסן החברתי של כולנו.

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; יזמת חברתית; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

אסטרטגיה

חשיבה מערכתית – מובילים שינוי ביחד

בעולם מורכב עם פערי רלוונטיות, חשיבה מערכתית מבקשת להתמקד בעולם הבעיה. להבין את תיחום גבולות גזרה, את הכוחות הפועלים, ההשפעות החיצונית ופער הרלוונטיות שנפער

חשיבה עיצובית

מדיניות מבוססת אנשים

הממשלה מספקת הרבה שירותים, ועידן המערכות המורכבות מצריך תכנון מדיניות מבוססת אנשים ותפירה של מסע לקוח ידודיתי למשתמש

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21