• מה מקומה של האקדמיה בעיצוב שדה האימפקט?
• מה בכלל ההגדרה של חדשנות חברתית ואימפקט?
• האם האוניברסיטאות יודעות להגדיר ולמדוד את תיאוריית השינוי והאימפקט שלהן?
• אילו מגמות קיימות במרכזי הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות חברתית-סביבתית?

וזה בדיוק מה שיצאנו לבדוק.

בשנה האחרונה אני משתפת פעולה עם מרכז קיימא – מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ואימפקט של אוניברסיטת חיפה.
בתור סטודנטית נצחית (בא לכם גם ללמוד קצת? הנה פוסט על הכשרות לחדשנות ציבורית וגם למגוון התוכניות והקורסים של חדשנות חברתית ואימפקט?), היתי חלק מהפיילוט של קורס חדשנות חברתית, והשאר כמו שאומרים…. היסטוריה.
ואז בעזרת גרנט באדיבות קרן אדמונד דה רוטשילד, יצאנו לחקור את מרכזי האימפקט השונים בעולם מתוך שלוש מוטיבציות מרכזיות:

• קודם כל כי זה מסקרן לראות איך אחרים עושים את זה מעבר לים. כיצד מוסדות מובילים בעולם מגדירים את המושג החמקמק ואילו גישות מובילות כיום בחקר עולמות חדשנות חברתית ואימפקט, שת"פ בינמגזרי ותפיסות להובלת שינוי בשדה החברתי.
• שנית, ברמה הפרקטית באמת שאין תזמון מוצלח יותר למחקר הזה, מאשר ימי ההקמה של קיימא. אמנם הפעילות נמשכת כבר למעלה משנה, אבל מרכז קיימא מוקם באופן רשמי רק בימים אלו.
  (וכן זו הזדמנות נהדרת להזמין אתכם לאירוע החשיפה, ולשמוע את ד"ר ניל סטוט המדהים, שתרם תובנות חשובות למחקר)

• מוטיבציה שלישית ורחבה יותר, יצאנו למפות את וללמוד את המגמות המרכזיות, להבין את השדה והשחקנים השונים שמתווים את הדרך, לבחון תמות מרכזיות ולגבש המלצות לחיזוק האקו-סיסטם של מרכזים אקדמיים בשדה האימפקט. אהה, ובאקדמיה כמו באקדמיה – יהיה גם מן הסתם מאמר אקדמי – זאת אומרת שזו הזדמנות לתרום את תרומתנו הקטנה ולהרחיב את עולם הידע הגלובלי בתחום.

ומה עשיתם עד כה?

טוב ששאלתם, מיפינו קצת יותר מ100 ממרכזים באוניברסיטאות בעולם. יש את החשודים המידיים כמובן – הרווארד, אוקספורד וברקלי.

אבל הרשימה הראשונית שלנו רחבה בהרבה וכוללת גם את אוניברסיטת ג'ינדל בהודו, מרכז ליין לחדשנות חברתית בסינגפור, מרכז ברטה בדרום אפריקה, מרכז ללימודי יזמות חברתית בבהי"ס הגבוה לכלכלה במוסקבה ועוד. מתוך ה-100 הללו, ראיינו נציגים מ- 20 אוניברסיטאות מכל רחבי הגלובוס.

Programs data base.xlsx – Google Sheets – Watch Video

ממצאים ותובנות ראשוניות:

גילינו תופעה רחבה וחובקת עולם, גילינו מרכזים שמתמקדים בסטודנטים ואחרים ביזמים, מרכזים שעוסקים בעיקר במחקר לעומת כאלה שעסוקים בעיקר בפרויקטים יישומיים, מרכזים שמסתכלים על יוזמות מקומיות, למול מרכזים שרואים עצמם כמחוללי שינוי בשדה האימפקט העולמי.

למעשה כולם נופלים תחת הכותרת הרחבה של "חדשנות חברתית ואימפקט" – אבל המשמעות והתוכן שהמרכזים יוצקים לכותרת זו שונה מאוד ממקום למקום.

• כך באוקספורד דיברו איתנו בעיקר על מיפוי וחשיבה מערכתית (וכמובן זו הזדמנות להזכיר את קורס החשיבה המערכתית של קיימא שלוקחת חלק בתחרות Map the System בהובלת אוקספורד).

• ואילו בהרטי שבברלין, הדגש היה על חדשנות פתוחה ושת"פ רב-מגזרי בהובלת הממשלה. פרופ' ג'והנה מאייר המדהימה, שמה דגש על שינויים ארגוניים ומבניים להובלת שינוי בשדה הציבורי-חברתי. מי אמר #חדשנות_ציבורית ולא קיבל?!
• במכון האסיאתי לטכנולוגיה בבנגקוק  הדגש הוא דווקא על יזמות חברתית זעירה, פרי הגותו של זוכה פרס הנובל פרופ' מוחמד יונס. התכנית משלבת לימודים רב-תחומיים וסמסטר שלם שהסטודנטים עושים בשטח, בלימוד בעיות ופיתוח יוזמות חברתיות-עסקיות.
• ואילו בקיימבריג' מאמינים בסוכני שינוי מהשטח – ביציאה ממגדל השן וחיפוש אקטיביסטים משכונות מצוקה כדי לרתום אותם למהלך, וכך הם יצרו סטטוס אקדמי חדש "visiting practitioner fellow".

ומה הלאה?

אלו כמובן רק איתותים לממצאים ראשוניים, והתוצאות הסופיות (לרבות המיפוי והמתחים השונים שעלו) עתידים להתפרסם בתחילת 2022. דבר אחד שכבר ניתן לומר בצורה די גורפת הוא שכל המרכזים שמים דגש אינטר-דיספלינארי המשתקף גם  במאפיינים  של אלה העומדים בראשם.

זוהי הזדמנות טובה לברך ולאחל בהצלחה למנהלות בצוותא של מרכז קיימא בחיפה – ד"ר מעין אגמון וסתיו בר שני, שגם הן מביאות תפיסה אינטר-דיספלינארית ביקורתית למרכז. שמחה שדרכנו הצטלבו בשנה האחרונה