רבות דובר על כך שמערכת החינוך לא מותאמת למאה ה-21 ולכישורים הנדרשים. זה שנים שכולנו מדקלמים את המנטרות שכל תלמיד הוא שונה, מיוחד ומלא פוטנציאל… ועדיין רוב הסיכויים שהילדים שלכם לומדים באותה המערכת שלמדתם אתם, עם בני גילו, מורה שעומדת בראש הכיתה ומלאת את הלוח או "מכתיבה למבחן". כולם תוצר של אותו השטנץ… לא חבל?
יוזמות חינוכיות
בשנים האחרונות מדינות רבות מניעות רפורמות מקיפות שמטרתן לקדם את מערכת החינוך הציבורית. רפורמות מערכתיות אלו של חדשנות בחינוך מושתתות לרוב על מחקרים אקדמיים מתקדמים, וכוללות שינויי חקיקה ומשאבים תקציביים רבים.
ניתן היה לצפות שמאמצים רבים ישנו מהותית את חווית הלמידה של התלמיד הממוצע, אך המציאות מורכבת יותר. למעשה מרוב יוזמות שונות לעיתים לא רואים את התמונה הגדולה – ונשאלת השאלה האם חדשנות בחינוך היא אמצעי או יעד בפני עצמו?
כדי להבין מהי חדשנות בחינוך וכיצד להבין האם אנחנו פועלים בכיוון הנכון. החוקר אליוט אייזהר ציין חמישה מדדים מרכזיים של רפורמה בבית ספר:
- ממד הייעוד – מתן ביטוי ממשי לתפיסה בהגדרת הייעוד ופונקציית המטרה של מערכתה חינוך
- ממד המבנה – ארגון והתאמת של תפקידי המשתתפים מחדש
- ממד תוכניות לימודים – הכנסת התוכן ומימושו בדרכים מגוונות
- ממד הפדגוגיה – התאמת הכלים, המיומנויות ואופני הלמידה לתוכן הנלמד
- ממד הערכה – תכנון מחדש של מה מעריכים ואיך מעריכים
כדי שהשינוי יהיה משמעותי ובר-קיימא, נדרש שינוי שמשלב מספר קריטריונים יחדיו ומציע אלטרנטיבות וחדשנות בחינוך שהיא מעבר לרק דיגטציה של תהליכים.
דברים במספרים גברת… איך זה נראה במציאות?
טוב ששאלתם. אז נכון שבמחנים הבינ"ל של PISA נהוג לשבח את המערכת החינוך של פינלנד (שהיא אכן מדהימה!) ושל סינגפור. שתיהן מביאות תוצאות מדהימות, אבל לטובת הפוסט בא לי לספר על דוגמאות אולי פחות מוכרות. באמת בשנים האחרונות יש דוגמאות מעניינות ומרגשות של חדשנות בחינוך ויוזמות מעוררות השראה:
- רובוטים בחינוך – דרום קוראיה.
בחלק מכיתות לימוד בדרום קוריאה התלמידים לומדים אנגלית מ- Engkey – שילוב בין מורה לאנגלית לרובוט בצורת ביצה עם פנים אנושיים חמודים. Engkey נשלט מרחוק על ידי דובר אנגלית שפת אם (שנמצא אולי בביתו, באוסטרליה או ארה"ב), שפניו מוקרנות על המסך של Engkey . Engkey המטרה היא לסייע להתמודד עם מחסור במורים ברמת שפת אם לשפה. ישנם סוגים נוספים של רובוטים ששעוזרים לתלמידים להיכנס לשיעור, לברר את מצב הרוח שלהם או ללמד אותם לרקוד.
- למידה בתלת מימד – דובאי
אז נכון שכנראה בשנים הקרובות קצת פחות ניתן יהיה ללכת לבקר בבתי ספר בדובאי, אבל נראה שם הבינו שילדים נהנים ממשחקי תלת מימד וסרטים, אז מדוע שלא להשתמש בטכנולוגיה זו כדי לעזור להם ללמוד? האקדמיה המודרנית GEMS בדובאי עושה זאת בדיוק ומספקת לתלמידים מעבדת תלת מימד המציעה מצגות מולטימדיה אינטראקטיביות ומשימות לימודיות שמרגישות כמו משחוק מתמשך.
- ביה"ס בלי תלמידים – ישראל
רגע מה? כן, כן, אתגר אמיתי שעיריית ירושלים התמודדה איתו עת התובנה שאין מספיק ילדים כדי לפתוח כיתה א' בביה"ס יסודי ממלכתי בשכונה. אז מה עושים? מנסים להבין כיצד ממנפים את המבנה, הצוות והתשתיות לטובת חדשנות בחינוך. כך נולד מיזם "איפכא" שנותן שירותים לכל ביה"ס בעיר בהרחבת היריעה לתחומי קולנוע, חשיבה המצאתית, גוף ונפש, אומנות, עולמות וירטואליים ועוד. הלימוד הוא חוויתי ומבוסס על יצר הסקרנות הטבעי של הילדים.
- הכשרה לכישורים של המאה 21 – קליפורניה, ארה"ב
במקום להשתמש בכישורי המאה ה-21 כסלוגן, בבית ספר הזה ליד סילקון וואלי הבינו שביה"ס זה הרבה יותר מלשנן עובדות ונתונים. ולכן במסגרת AltSchool כמעט ולא לומדים לימודי ליבה, אלא מתמקדים בפתרון בעיות והטמעה טכנולוגית לאתגרים שמעניינים את הילדים בחיי היומיום.
- שנת מכינה לכולם – ישראל
בבית ספר תיכון בראש העין הוחלט לסייע לתלמידים לחזק את הדימוי לגבי עתידם. כדי לשפר את המוביליות החברתית, הוחלט לצמצם א שנות הכנת התלמידים לבגרות ולהפוך את השנה בבית הספר לשנת מכינה – המתמקדמת בהכנה לקרירה, אקטיביזם חברתי, פיתוח מיומנויות הובלה ועוד.
ואיך מגיעים ליוזמות הללו?
ישנן מגוון של יוזמות, תוכניות, עמותות וגופים אחרים שפעילים בתחום. קצרה היריעה מלפרט את כולן, אך הנה כמה דגשים ראשוניים להתחיל:
- ערי חינוך – מיזם לפיתוח אקוסיסטם נרחב ולמידה בינ"ל משווה, עובד עם בתי ספר ורשויות מקומיות.
- TEEMZ – ארגון חינוכי השואף לחבר בני נוער לעולם האמיתי כדרך להעלות את המוטיווציה ותחושת המשמעות בבית הספר.
- כלים קטנים גדולים – קמפוס וירטואלי המאפשר לכל איש חינוך להתפתח מקצועית בתחום שילוב הפדגוגיה הדיגיטלית בהוראה, מכל מקום ובכל זמן.
- מרכז למעצבי חדשנות בחינוך – מיזם של משרד החינוך שנועד לפתח יוזמות ולהנות פיילוטים משמעותיים
- MindCET – מרכז לחדשנות בטכנולוגית חינוך מבית היוצר של מט"ח, שנועד לקדם פיתוח והטמעה של טכנולוגיה בלמידה
- חממו"פ – חממה לפיתוח מיזמים של משרד החינוך, מעין אקסלרטור בזירה החינוכית
- מפרש – ואחרון חביב קרוב במיוחד לליבי. מפרש מקדמת מיזמים מהשטח – בפיתוח של מנהל ביה"ס והצוות המוביל מתוך תפיסה שהיוזמות הטובות והנכונות ביותר יצמחו דווקא מהשטח.
גילוי נאות: לאחרונה השלמתי קורס לליווי תהליכי יזמות וחדשנות בחינוך של מפרש 🙂
זו אינה רשימה סגורה כלל ועיקר. יש עוד אינספור יוזמות שונות של חדשנות בחינוך, הנה אינדקס שיכול להיות נקודת התחלה טובה. ואם אני צריכה לנסות לדלות מאפיין בולט אחד – המרכזי אולי יהיה חכמת ההמונים והצמחה של פתרון מלמטה.
האקתון חינוכי – חכמת המונים
ואם כבר בחכמת ההמונים עסקינן,אז האקתון חינוכי היא דרך נהדרת לפרוץ את גבולות היצירתיות ולשבור קצת פרדיגמות.
האקתון מאנגלית Hackathon הוא אירוע שבו מתכנסים אנשי מקצוע מתחומים שונים כדי לעבוד על פרויקט בנושא כללי כלשהו המוכתב מראש ובזמן קצוב (מיממה או יותר). המילה האקתון קשורה לתחום הטכנולוגי "האק" מלשון התכנות היצירתי ו"תון" קשור למרתון שבו רצים למרוץ ארוך אך במועד אחד, מתחילתו ועד סופו. ההאקתונים החלו לפני כ-20 שנה והיו סביב נושאים טכנולוגיים.
בשנים האחרונות החלו האקתונים שונים ומגוונים לפתור בעיות בנושאים בריאותיים, חינוכיים וחברתיים ולאחרונה אף נפתחו האקתונים ליצירת מענה לצרכים מגוונים לאו דווקא באמצעות כלים טכנולוגיים. בפשטות זוהי דרך מעולה להביא יחדיו יזמים (או יזמים בפוטנציה) ל-X שעות או ימים, מעלים רעיונות למיזמים בתחום הנושא של ההאקתון, בוחנים אותם, מתכננים ומכינים אב טיפוס או מצגת ופיץ' (הסבר קצר להצגת הרעיון). בסופו מציגים את הרעיונות בפני קהל, לפעמים גם בפני חבר שופטים אשר בוחרים את המיזמים המנצחים על פי קריטריונים שונים.
ואיך זה נראה בשטח?
מעולה ששאלתם, בדיוק לפני שבועיים השתתפתי בהאקתון של חינוך של ביתא מחנכים של מינהל החינוך בעיריית ירושלים (יזמות ציבורית, כבר אמרנו?)
החלטתי לזנוח את עמדת המנחה/מנטורית שנהייתה נוחה לי בשנים האחרונות, ולהתנסות דווקא בבנייה של מיזם מהשטח.
ספויילר: לא זכינו.
Datathon ירושלים הוא אירוע בו נפגשים יזמים חינוכיים כדי לפתח פתרונות חדשניים במשך 24 שעות ברצף. האירוע מפגיש בין אנשי חינוך, יזמי אד-טק, מומחי תוכן ועוד, לטובת שיתוף פעולה בפיתוח של מספר פרויקטים במקביל העוסקים בשאלה חינוכית בוערת.
השנה הם הגדירו את האתגר הבא כאתגר המרכזי של מערכת החינוך בעיר: כיצד פועלת מערכת חינוך בעידן הלמידה? כיצד יוצרים למידה לכל אורך החיים, Life Long Learning, הן ברמת האדם (תלמיד, מורה, הורה) והן ברמת יצירת מסגרת ללמידה מתמדת וכזו המסוגלת לתמוך בתהליכי שינוי מתמשכים. כדי להכין את בתי הספר שלנו ואת התלמידות לעידן הלמידה העתידי, נבחרו שלוש מגמות מרכזיות ומשמעותיות בעולם הפדגוגיה החדשנית בהם התמקד הדאטתון:
- האדם כסוכן למידה
- למידה רגשית-חברתית
- מאתגרים את המערכת
על כל זה ועוד בפרק פודקסט של חברי טל מוסקוביץ, מבית היוצר של MindED
הדאטתון במספרים: 653 משתתפים, 124 מנטורים ושופטים, 63 קבוצות, 24 שעות, 11 צוותים שעלו שלב, שותפות עם המאיצים הגדולים בישראל להמשך פיתוח יוזמות.
אחד ה"פינוקים" של ההשתתפות היה חשיפה למגוון הרצאות ומנטורים מעוררי השראה.
כך שמענו יעקב הכט מערי חינוך על ביה"ס אגורה AGORA בהולנד בעיר Roermond בית ספר מכיתה ז עד י"ב עם 650 תלמידים. בית ספר, ציבורי, ללא תשלומי הורים, ללא כיתות, ללא שעורים, ללא תוכנית לימודים, ללא מורים…
כל תלמיד/ה בבית הספר בוחר/ת באחד/ת "מהמסטרים" (מבוגרים בבית הספר) סביב המסטר נוצרת "משפחה רב גילאית". "המשפחה" מקבלת מרחב פיזי ויוצאת למרחב למידה בו כל תלמיד בוחר מה ללמוד (לא לומדים מקצועות לימוד אלה תחומים/ אתגרים ספציפים שמעניינים את התלמיד. התלמידים לומדים מחומרים שהם מוצאים באינטרנט (אין ספרי לימוד), למידת עמיתים היא צורת הלמידה המרכזית, לומדים מיתר תלמידי הכיתה ובית הספר וגם עם אנשים מקהילת בית הספר (הורים אחים, או שכנים), או למידה בארגונים שפועלים ברחבי העיר (30% מהלימודים מתרחשים מחוץ לגבולות בית הספר). נשמע מדהים, לא?
***
המיזם שלנו, אגב אם שאלתם נועד הפנות זרקור לתחומי להט (passion) אצל תלמידים ולייצר מרחב ומסגרת ושיח על מה מדליק אותם. החלק הראשון הוא משחק אפיוני שנועד לסייע למשתתפים לקבל פרופיל אישי. המשחק הוא quest של גיבור מעולם X-men והתלמיד צריך למצוא את המוטציה הייחודית שלו. בהתבסס על תוצאות האיפיון – המיזם היה אמור להציע המלצות מותאמות אישית להמשך למידה של קורסים/פעילויות העשרה בביה"ס/חוגים.
לא זכינו. לפחות לא הפעם.
נתראה בפעם הבאה:)
