Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

חדשנות מוניציפלית – העיר של המחר משנה את פניה

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email

בעשורים האחרונים החדשנות הישראלית הגיעה לשיאים רבים. ישראל היא מרכז חדשנות בינלאומי, עם תרבות חדשנית תוססת המבוססת על יכולות בינתחומיות, רוח יזמית וכישורים טכניים חזקים. מעולה, ממש! אבל איפה כל הטוב הזה פוגש חדשנות מוניצפלית ושיפור חווית הלקוח של אנשים מהערייה שלהם?!

הרשות המונציפלית נועדה לדאוג לרווחת התושב. ניתן לחלק את תפקידי העירייה לשני תחומים עיקריים: מתן שירותים (חינוך, תבאורה, רווחה, ניקיון) ופיקוח ורישוי (עסקים, עמידת בתקנות, אכיפה של עבירות בניה). על פניו פשוט. ישיר. לא מתוחכם ובעיקר ביצועיסטי. אז זהו שלא, הרשות המוניצפלית היא לא רק ספק שירותים והטמעה של כלי חדשנות ציבורית יכולים לשפר משמעותית את חויית היומיום שלנו.

שנתחיל?

במסגרת כנס Muni Expo 2020 שהשתתפתי בו לאחרונה, דובר לא מעט על הובלת תהליכי שינוי, על דיגטציה וגם על חדשנות. מדובר באירוע השנתי של מרכז השלטון המקומי, הוא המפגש הגדול ביותר של השלטון המקומי בישראל. את האירוע פקדו כ- 8,000 מנהלים בכירים מ- 257 רשויות ו- 400 חברות ותאגידים עירוניים.

נחקקו בתועדתי דבריו של ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', אשר ציין שעיר מקדמת חדשנות מוניציפלית היא קודם כל עיר של שיתופי פעולה, "הסיפור הוא החיבור – להפוך את הלא אפשרי למציאות" לדבריו.

כך לעשה מחזקה דנילוביץ' את התפיסה העקרונית שחדשנות היא לא רק דיגטציה, ורק משרתי ציבורי שישכילו לשתף, לקיים דיאלוג ולבנות יחד – בין יחידות, משרדים, מגזרים ותחומים – יצעידו את השירות הציבורי קדימה.

חדשנות מוניצפלית .VS חדשנות עירונית

ראשית בואו נגדיר קצת מונחים. עיר זה מונח כללי ורחב יותר. באופן כללי אפשר לומר שמטרתה של חדשנות עירונית היא לספק שיפור או שינוי משמעותי בתפקוד של ערים ובהשפעה שלהן על הסביבה ועל החברה. חדשנות עירונית יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני תחומים כמו טכנולוגיות, שירותים, תחבורה, חינוך ועוד.

"חדשנות עירונית" היא כל פעילות של פתרונות חדשניים בדרך יצירתית שמביאה ערך, כך גם יזם חברתי שיוצר מיזם קהילתי חדשני, ללא מעורבות ישירה של העירייה עדיין יפול במסגרת ההגדרה הרחבה של חדשנות עירונית. למעשה דווקא מתוך תפיסה של קהילתיות, אנחנו עדים הרבה יותר לאחרונה ליוזמות מקומיות של כלכלה מעגלית או מקומית, הרבה מיט-אפים ומיזמים חברתיים, שאינם בהכרח בארגון או תמיכה של הרשות.

עיר חכמה ומונחים נוספים

בשנים האחרונות הופיע מושג נוסף שנקשר לחדשנות עירונית – המושג "עיר חכמה". ההגדרה המקובלת לעיר חכמה היא עיר שמשלבת טכנולוגיות מידע ותקשורת עם מאמצים אחרים לארגון, לעיצוב ולתכנון בעיר, ולעזור לאתר פתרונות חדשניים לניהול המורכבות העירונית – במטרה לשפר את איכות החיים ואת הקיימות של העיר. עיר חכמה, אם כן, שמה דגש בעיקר לאינטגרציה של טכנולוגיה חדישה כדי לשפר את השירותים שניתנים לתושבים.

אבל בלבול המונחים לא מסתיים פה, ישנם אמנם מושגים כמו information city, city digital, cyberville  intelligent city, knowledge-based city, wired city – אבל בסוף הם מדברים על אותם כיוונים של הטמעת טכנולוגיות חכמות.

הגדרה רחבה יותר תהיה היכולת לאסוף מידע רב, ממקורות שונים, בעל אופי משתנה תדיר, מסביבות נפרדות, בהקשרי הפעילות העירונית ומחוצה להם ולרכז את כולם באופן כזה שידברו בשפה משותפת אחת ויאפשרו לנתח, לפלח, ולהציג באופן כזה שיאפשר ליעל קבלת החלטות, להנגיש ולשפר שירותים וליישם באופן אוטומטי פעולות ופעילויות לתושב. בעצם, לנצל את הקידמה הטכנולוגית להטמיע חדשנות בעיר.

רגע, מספיק עם ההגדרות – אז איך זה קשור לחדשנות מוניציפלית של הרשות?

חדשנות מוניציפלית היא היכולת לחשוב ולפעול בצורה אחרת, שמייצרת ערך לרשות העירונית, לתושביה, לעסקיה ולמבקריה.

הגדרה זו מכילה רק את הממשקים שכוללים את הרשות, כך שחדשנות מוניציפלית היא למעשה מקרה פרטי (רחב מאוד) של חדשנות עירונית. חדשנות מוניציפלית מכוון בעיקר לאופני הניהול, הארגון והממשל של הרשות המוניציפלית ולדרכים שאלו משפיעים הן על ההתנהלות. חדשנות מוניציפלית – כחלק מהתפיסה של משרת הציבור של המאה ה-21 – טומנת בחובה גישה ממוקדת-תושב; היא מכוונת לפתרון בעיות שמעלים התושבים ומקדמת תקשורת בינם ובין הרשות העירונית, מתוך יצירת מעורבות אזרחית בתהליכי פיתוח עירוניים.

מהמם, ואיך זה נראה בפועל?

  • אז הנה דוגמא מעולה מעיירת Innisfil שבקנדה – שאתגרה את הפרדיגמה הביסיסת כיצד על הרשות לספק שירותי תחבורה ציבורית בתוך שטחה.
  • דוגמה אחת מגיעה מראש עיריית בוסטון (דאז), תומאס מניניו, כי חדשנות עולה לראש סדר העדיפויות של העירייה בארבע השנים הבאות. בתגובה, יצרו אנשי משרד ראש העירייה מרכז לחדשנות אורבנית. שיטת העבודה של היחידה היא כזו: מנהלי מחלקות חוששים מכישלון ומבזבוז של כספי המחלקה, ומעבירים רעיונות של אנשי המחלקה שלהם אל יחידת החדשנות. הקשר עם מגיש הרעיון אינו אובד: היחידה עובדת אתו בשיתוף אך האחריות עוברת אליה. אם הרעיון גם מיושם ומצליח, יזכו בקרדיט גם המחלקה או העובד שהגישו את הרעיון. כך יצרה יחידת החדשנות תשתית של ניסויים מהירים, כאשר הניסוי ממומן בדרך כלל על ידי היחידה אך היישום בשטח – אם הצליח הניסוי – עובר לידי המחלקה הרלוונטית בעירייה. כך הוטמעו כבר עשרות פרוייקטים ששיפרו את השירות ושביעות רצון התושבים.

  • אבל יש גם דוגמאות כחול-לבן. המושבה מזכרת בתיה מובילה מזה 4 שנים תפיסה חדשנית ויחידה מסוגה לניהול הפסולת במועצה. פרויקט ניהול הפסולת במזכרת בתיה, אשר מבוצע על ידי חברת Re3 מיישם מודלים מתקדמים של ניהול פסולת והפעלה של תהליכי עומק של הדרכה, הטמעה וחינוך בקרב כלל תושבי המועצה. הפרויקט הצליח להביא עד כה להפחתה של 35% בפסולת המופקת במועצה, ובאופן ישיר לשיפור איכות חייהם של התושבים, כמו גם חיסכון כספי לא מבוטל לרשות המאפשר לה להקצות יותר משאבים לחינוך ותשתיות.

  • בירת הנגב, באר-שבע, מביאה עימה דוגמה מעולה להטמעת תפיסה חדשנית בדרך ניהול תהליכים ביורוקרטיים של הרשות כדי לקדם ולסייע לעסקים קטנים. למעשה מדובר בצוות חדשנות של פרויקט Bloomberg Philanthropies – I-teams שיוצר רשת של צוותי עבודה בעולם על מנת לקדם חדשנות מוניציפלית.

השוואה בינלאומית – או איך זה נראה בעיניים של ה-OECD?

כנספחת הכלכלית לארגון ה-OECD לשעבר אני מוצאת שאי אפשר לסיים שום סקירה בלי התייחבות לבנצ'מרק העולמי. מה גם שהפרוייקט המשותף של Bloomberg Philanthropies וארגון ה- OECD מאפשר הזדמנות מרתק להשוואה בינלאומית נוספת – מפה אינטראקטיבית שמאפשרת ללמוד על יוזמות שונות, על שימוש בדאטה כמעצב מדיניות, על בניית יכולות והטמעת כלים של יזמות בתוך השיח הציבורי.

הנה שלוש תובנות מעניינות מהמאגר:

  • חדשנות מוניציפלית לא קוראת בטעות. למעלה מ50% מהערים בסקרים אימצו אסטרטגיית חדשנות ועברו הכשרות בנושאים כמו Human Center Design. סטוקהולם בשוודיה, לדוג', זוכה לשבחים על אסטרטגיית החדשנות שלה שהיא גם תוכנית עבודה אופרטיבית ליישום השינויים.
  • גב ניהולי – ברוב הערים אשר הקימו צוות ייעודי לחדשנות בעשיה המוניצפלית, לא רק שראש העיר נתן את ברכתו – אלא הצוותים ישבו תחת המבנה הארגוני הכפוף למנכ"ל או ראש העיר ישירות. המבנה הארגוני הוא לא רק סימבולי, אלא מאפשר גישה לנתונים ומקבלי החלטות. ערים אשר "קברו" צוותי חדשנת תחת אגף/מחלקה/מדור צדדים לא ראו שינויים של ממש בשיפור של חדשנות מוניציפלית.
  • דאטה מפורט הוא המפתח לפתרון. למעשה בלי בסיס נתונים מעמיק, מוגדר ובר השוואה לא ניתן להבין מהו שורש הבעיה ולכן קשה מאוד למצוא פתרונות חדשניים. פחות משליש הערים בסקר ציינו שיש להם מידע מספק, וכ75% התקשרו עם מוסדות מחקר כדי לשפר את זמינות הנתונים (כמותי ואיכותני).
https://cities-innovation-oecd.com/

ומה השלב הבא?

בעתיד נגיע רחוק. ה״זירה״ היא תכנית ארצית להקמה וליווי של צוותי חדשנות ברשויות המקומיות ובאשכולות האזוריים, אשר יטמיעו בעבודתם השוטפת כלים חדשניים לפיתוח וליישום יוזמות לטובת שיפור חיי התושבים. מדובר בהרחבת היוזמה של i-teams שיזמה והובילה קרן בלומברג (ראו דוגמה של באר שבע לעיל). המיזם מרחיב יריעה – שיתוף פעולה של משרד הפנים ומרכז פרס לשלום ולחדשנות, יחד עם קרן בלומברג העולמית הוקם צוות ארצי (״הזירה״) שמטרתו לבנות, להכשיר וללוות צוותי חדשנות מקומיים.
נראה שהולך להיות מעניין בזירה המוניצפלית…

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21