חדשנות מונעת מטרות – תפקיד המדינה בעיצוב שדה

נתחיל רגע באוביאוס, אם אתם קוראים את הבלוג הזה כנראה ששמעתם אותי מדברת לא מעט על שיבושים, שינויים אקפוננציאליים ושל אתגרים מערכתיים מורכבים. ואכן, המאה ה-21 הופכת להיות מוגדרת יותר ויותר על ידי הצורך לתת מענה לאתגרים מורכבים, מערכתיים גלובליים מרכזיים המונעים צמיחה מכלילה. פעמים רבות אנחנו קוראים על 'אתגרים גדולים' – grand challenges, אלה כוללים שינויי אקלים, פליטים, חברות מזדקנות, שירותי בריאות מונעים, אי שוויון מרקיע שחקים והנה כיצד ממשיכים לצמוח ולתת מענה מיטבי לכולם. ומה תפקיד המדינה? איך היא יכולה לנווט חדשנות שמונעת מטרות-על?

לכלים של חדשנות יש לא רק קצב אלא גם כיוון. כיצד נקבע הכיוון הזה? האם העול הוא בעיקר על השוק הפרטי? האם המדינה צריכה להצטמצם לפתרון כשלי שוק? המאמר הזה נותן הצצה למודל של חדשנות מונעת מטרת-על שפותח ע"י הכלכלנית, פרו"פ מריאנה מזוקטו.

חדשנות מונעת מטרות-על – Mission Oriented Innovation

מטרות-על (missions) מגדירות ערך ציבורי שיתופי ותכנית עבודה רב-מגזרית להשגת מטר העל דרך מטרות ויעדי משנה. למעשה סוג של כוכב הצפון שמגדיר את ההישג הנדרש: מה רוצים להשיג, לאן רוצים להגיע.  

יש פה קריאת תיגר על הנחות המוצא של מה תפקידו של כל מגזר. בגישה הניו-ליבראלית בממשלות בסך הכל מספקות מסגרת לדינמיוּת של המגזר הפרטי. במקרה הרע, מוסדות המדינה המגושמים, המסורבלים והביורקרטיים פוגעים בדינמיות הזאת. לעומת זאת, הסקטור הפרטי – בהיותו מהיר תנועה, שוחר סיכונים ופורץ דרך – הוא שאחראי לחדשנות שיוצרת צמיחה…

או קיי, אבל ככל שהתפיסה הזאת נפוצה, כך היא גם מוטעית. בפועל, ההיסטוריה מלמדת שממשלות של מדינות שכלכלתן מבוססת על חדשנות לא דחפו את האף שלהן לפעילות של המגזר הפרטי – אלא היו שותפות מרכזיות שלו. למעשה, לעתים קרובות הן היו השותף הנועז יותר, זה שהגדיר מה רוצים להשיג, לאן רוצים להגיע. וזה תמצית הטיעון של מודל חדשנות מונעת מטרות-על.

כדי להגדיר את הכוכב הצפון של מטרות-על, נדרש להתחיל קודם באתגרים. במה מנסים לפתור? יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם הם דוגמא מצויינת להגדרת של 17 אתגרים גדולים עולמיים, המתחילים בהפסקת העוני בכל מקום. כדי שהאתגרים הללו יהיו ניתנים להשגה, יש לפרק אותם לצעדים פרגמטיים.

יישום מודל של חדשנות מונעת מטרות-על מצריך רתימה של כלל השחקנים (ציבורי ופרטי), כלל האמצעים (כלכליים והון אנושי) וכל צעדי המדיניות (תמיכות, מדיניות תעשייתית, תמריצי מס ועוד). הרעיון להפסיק לדבר בשפה של קידום סקטור מסויים – בין אם תעשיית עילית או שירותים מתקדמים של סייבר,  אלא יותר בבעיות שחשוב לפתור. כל מטרת-על מפורקת אח"כ למטרות ויעדי משנה, תוך מיפוי של השחקנים הרלוונטיים.

מטרות על – missions – הן לא דבר חדש במהותו. דוגמא נהדרת שמזוקטו מביאה בספר שלה היא לדור הראשון של מטרות-על בשנות ה-60 שהיו טכנולוגיות במהותן – כמו משימת אפולו של נאס"א לשים אדם על הירח עד סוף העשור.

זה ייצר פרץ של חדשנות במגוון תחומים מתבקשים כמו אויירודינמיקה ופיזיקה, אך גם בתחומים פחות ברורים מאליו כמו טקסטיל, תזונה ומחשוב (איך נייצר את החליפה שתשמור הכי טוב על חום גוף? אילו תחליפי מזון ניתן ליצור כדי לשמור על תפקוד תקין בחלל? ושאלות נוספות). בדיוק כמו בחזון האמיץ של הנשיא דאז קנדי, שרתם את כלל השחקנים ליצור מציאות שנראתה לעיתים כבלתי מושגת, כך גם היום מטרות-העל יכולות וצריכות לשמש יריית פתיחה לפיתוחים שונים רב-מגזריים כדי לייצר חדשנות פורצדת דרך.

חדשנות מונעת מטרות-על של לשים אדם על הירח הולידה מאות פרויקטים, שרבים מהם נכשלו – מכיוון שלעתים קרובות חדשנות לא מצליחה להשיג את התוצאות המקוריות של תיאוריית השינוי. עם זאת, חלק ניכר מהטכנולוגיה בסמארטפונים ובמחשבים הניידים שלנו היום היו תוצאות של אותם פרויקטים, מוצלחים וגם לא מוצלחים.

אסטרטגיות חדשנות מונעת מטרות-על מתרגמות אתגרים לבעיות קונקרטיות הדורשות ארגונים ומגזרים רבים לשתף פעולה, ומעבר לתוצאות המיידיות (של הצלחה או כשלון מפואר) זה מייצר השפעות רוחב לתחומים משיקים.

דברי בדוגמאות גברת, דברי במספרים

נתיחל במקרה בוחן מהולנד. למרות שלהולנד יש מערכת בריאות איתנה שמציעה שירותי בריאות לכל אזרחיה במחיר סביר, עדיין קיימים פערים משמעותיים. ראשית, הפערים הסוציאו-כלכליים באים לידיביטוי גם בבריאות: בין הקבוצות הסוציו-אקונומיות הגבוהות והנמוכות ביותר שם קיים הבדל של שש שנים בתוחלת החיים ושל 15 שנה בתוחלת החיים הבריאה. שנית, הגדרה של מה נכלל בעולם הבריאות לא כוללת מטפלים עיקריים שהם בני משפחה (care givers), המייצגת את הניתוק בין מערכות פורמליות לא פורמאליות. כמו במקומות נוספים בעולם (גם בישראל), רוב כלכלת הטיפול במדינה נעשית על ידי קרובי משפחה או חברים, שאינם מתוגמלים בהתאם.

ממשלת הולנד ביקש לנקוט בגישה פרואקטיבית לרפורמה בבריאות באמצעות חדשנות מונעת מטרות-על.

מה הנושא?

Health~Holland הוא שם המותג לאסטרטגיית החדשנות באחד הסקטורים המרכזיים של מדעי החיים והבריאות בהולנד. האסטרטגייה היא חלק מ-10 מטרות העל שהוגדרו בהולנד כמנועי צמיחה חדשנים. המניע להקה היה ההבנה בפערים הקיימים בגישה לבריאות, ובהחמרה של אי-שוויון לאור טיפול של קרובים ללא תגמול, המיזם נועד כדי לחבר מאמצים ולהוביל לשינוי ברמת מטרת-על ויישומה.

מה מטרת-העל?

עד שנת 2040, כל אזרחי הולנד יחיו לפחות 5 שנים יותר בבריאות טובה, בעוד שאי שוויון בריאותי בין הקבוצות החברתיות-כלכליות הנמוכות והגבוהות ביותר ירד ב-30%.

מה סוגי הפתרונות עד כה?

עיקר הפתרונות הם סביב מיזמים משותפים PPP, מעבדות חדשנות בשטח (מקימים צוותי היוועצות בשכנות כדי ליצור פתרונות מבוססי אדם – Human centered design), הגדרת של מטרות משנה לתחומים שונים, הקמת מנהלת לניהול אקו-סיטם, מיפוי שחקנים משפיעים מדרגה שניה ושלישית (הכנסת תכנית למערכת חינוך פורמלית בחינוך, כחלק מבריאות מונעת).

זה היה מקרה ליישום מקומי של תחום מסויים, אבל מה קורה אם רוצים ליישם את המודל על אסטרטגייה רחבה בהרבה, כזו שתנחה את מאמצי החדשנות של כמה מדינות בו זמנית ותסייע להן לבנות חדשנות מונעת מטרות-על?

בואו נסתכל על מקרה בוחן נוסף – של נציבות האיחוד האירופי.

Horizon Europe היא תכנית המו"פ האירופאית לשנים 2021-2027, והיא בעצם המשך להסכם המסגרת Horizon 2020 שקדמה לה בין השנים 2014 ל-2020. למעשה מחקר הערכה של תכנית המסגרת הקודמת, הצביע שאמנם הצליחו להביא חדשנות ותועלת ליבשת, יחד עם זאת המאמץ היה מבוזר סביב נושאי תוכן שונים ולא נבחנו מספיק ממשקים בין תחומים משיקים ומשלימים. ולכן בעיצוב התכנית החדשה, הנציבות פנתה לפרופ' מזוקטו לסייע לעצב תכנית חדשנות אסטרטגית שתפעל לפי מודל חדשנות מונעת מטרות-על.

מה הנושא?

אסטרטגיית החדשנות הרב- שנתית של האיחוד האירופי. המסגרת תומכת במו"פ (אקדמי, מסחרי, יישומי וגם מדיניות) כדי לקדם חדשנות ושת"פ רב-לאומי לפתרון אתגרים.

מה מטרת-העל?

באימוץ מודל חדשנות מונעת מטרות-על, בספטמבר 2021 הושקו 5 מטרות העל הבאות:

  • הערכות לשינויי אקלים: לתמוך בלפחות 150 אזורים וקהילות ברחבי אירופה כדי להפוך לעמידות לאקלים עד 2030
  • סרטן: שת"פ עם תוכנית הסרטן מנצח את אירופה כדי לשפר את חייהם של יותר מ-3 מיליון אנשים עד 2030 באמצעות מניעה, ריפוי ופתרונות לחיים טובים יותר
  • שחזור הנזק שנגרמו לאוקיינוס, קרקעית ומגוון ביולוגי  במים עד 2030
  • 100 ערים חכמות, מרושתות ונייטרליות לאקלים עד 2030
  • 100 מעבדות מתפתחות רב-לאומיות שיובילו את המעבר לקראת קרקעות פוריות יותר עד 2030

מה סוגי הפתרונות עד כה?

שיתופיות כאסטרטגיה. התפיסה של האיחוד האירופי בעיצוב תכנית החדשנות השאפתנית מראש הגדירה צורך בהכללה של כמה שיותר קולות, שחקנים, מגזרים, שותפים ובעלי עניין. בניית של אסטרטגיה מלמטה-למעלה תוך מיקוד באזרח בקצה. הרעיון של co-creation ייצר שיתוף ציבור נרחב ברחבי אירופה, היוועצות עם גורמים שונים בנציבות (whole of government approach).

צעדים נוספים שנכללו הם מהלך רחב של חכמת המונים ליצירת תכנית עבודה Crowdsource expertise – לא רק שיתוף ציבור ליידוע, אלא ממש בניה משותפת; קוארדינציה בין רמות שונות של ממשל (נציבות הא"א, המדינה, רשויות מקומיות); דרישת הגשה של מיזמים של לפחות 3 גופים ממדינות שונות ועוד.

הדבר שהכי בולט משתי הדוגמאות לעיל – הוא הצורך בשת"פ אסטרטגי רב-מגזרי ורב-תחומי. כמה פשוט בתיאוריה, ככה קשה ליישום בפועל.

החדשות הטובות הן שמודל חדשנות מונעת מטרות-על ניתן ליישום גם על אתגרים הרבה יותר מצומצמים.

המודל של חדשנות מוכוונת מטרות-על לא חייב להיות מיושם רק על מגה-אתגרים חברתיים ואסטרטגיות ארוכות טווח. דוגמה "מצומצמת" יותר מגיעה משוודיה בה המודל משמש לתכנון מחדש של מערכת הסעת המונים – יוזמה לאומית שנקראית Reel לרכבים גדולים ממונעים חשמלית כדי להסיע תושבים ממקום למקום. מדובר במאמץ משותף של כלל בעלי העניין והשחקנים הרלוונטיים – לרבות נהגים, משתמשי קצה, ספקי אנרגיה, מהנדסי בניה, רגולטורים ועוד – כדי להבין כיצד גורמים לחלום ומשית העל שהוגדרה ע"י המדינה להסעת המונית מונעת חשמלית באנרגיה מתחדשת להפוףך למציאות עד 2030.

טוב, ומה השורה התחתונה?

כדי לחשוב בגדול על חדשנות, מדינות אינן צריכות פשוט לשפוך יותר כסף על יותר פעילות ממשלתית: הן צריכות לחשוב מחדש על תפקידה המסורתי של המדינה בכלכלה. ליתר דיוק, עליהן לגבש חזון על ההתפתחות הטכנולוגית העתידית ולהשקיע במגמות האלה.

וכן, אני מתחילה בממשלה – כי עליה החובה לקבוע את מטרת-העל, היא זו שצריכה להגדיר מה רוצים להשיג, לאן רוצים להגיע. כל השאר (הסקטור העסקי, אקדמיה, חברה אזרחית, פילנתרופיה, מעבדות מו"פ יישומי ועוד) יוכלו להתיישר לפי קריאת כיוון זו.

ובכל זאת, אם אני צריכה לסיים עם שני לקחים מרכזים על קריאת תיגר זו, הלוא הם:

מעבר מביקורת על בחירת מנצחים לבחירת המעוניינים –
From picking winners to picking the willing

מטרות-על עוסקות בקביעת כיוונים קונקרטיים,שמוגדרים אסטרטגית. בחירת כיוונים אינה זהה ל"בחירת מנצחים" במובן של בחירת חברות או סקטורים בודדים (האם מתעדפים ביוטק או לא על פני תעשיה מסורתית? האם נותנים את אותם התמריצים מסחר ושירותים אל מול חברות מו"פ?). כאן מדובר בהחלטה שחייבים שינוי, שיש לפעול לפתרון מטרת-העל שהוצבה – ולגרום לה לקרות.

הכיוון ידרוש מטרות, יעדים ומשימות שונות, המספקות כלי מיקוד לשחקנים ולמגזרים השונים לשתף פעולה. לפיכך, מטרות-על מחייבות לבחור המעוניינים, מי שרוצה לקחת חלק במסע השינוי: אותם ארגונים (במגזרים שונים, כולל המרחב הציבורי והפרטי כאחד) ש"מוכנים" לעסוק במשימה רלוונטית חברתית ומעוניים להפנות משאבים, זמן, כ"א, מיקוד ארגוני ועוד.

מעבר מתיקון כשלי שוק, לעיצוב שוק אקטיבי-רב מגזרי  –
From fixing markets to actively co-shaping

בשונה מהתפיסה קלאסית של תפקיד הממשלה והמגזר הציבורי, לפי מודל חדשנות מונעת מטרות-על – הממשלה לא מתקנות שווקים קיימים אלא יוצרות שווקים חדשים. גישת מטרת-העל שמה דגש על היותם של משרדים/רשויות אחראים לעיצוב ויצירת שווקים ומערכות באופן אקטיבי, לא רק כמי שנותן פתרון פלסטר של "שב, ואל תהרוס" , הם לוקחים בעצם תפקיד אקטיבי ביצירת צמיחה, לא רק בחלוקה מחדש של ההכנסות.

דוגמה מעניינת ליישום התפיסה ניתן לזהות אצל DARPA – סוכנות המחקר והביצוע של משרד ההגנה האמריקאי, שקובעת כמטרת-על שלה: "ליצור טכונולוגיות פורצות דרך לצרכי הבטחון של המדינה והשגת היעדים הלאומיים". לא להקל ברגולציה, לא לעודד אקו-סיסטם, לא רק לאפשר את המשחק של השחקנים בשוק הפרטי – להוביל את פריצות הדרך.

***
אז מה אתם אומרים, יש מקום לבחון יישום הגישה של חדשנות מונעת מטרות-על בקונטקסט הישראלי??

עדכון: בעקבות פרסום הפוסט, חבר יקר יותם הכהן, חלק איתי מאמר מעניין שלו מלפני כמה ימים ששם סימן שאלה על המסוגלות הממשלתית להוביל את ציר החדשנות פורצת דרך, לאור הקושי להגדיר יעד "ידוע ומוכר".

הצטרפו לדיון ברשת 🙃
ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; יזמת חברתית; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

השוואה בינלאומית

הרחבת תפיסת החדשנות – לא על המו"פ לבדו

פערי פיריון? כלכלה דואלית? האטה? הרחבת תפיסת החדשנות ויצירת תמריצים לכלל ענפי המשק הם אחד המפתחות להשגת צמיחה מכלילה. דוח המלצות

השוואה בינלאומית

מרכזי אימפקט באקדמיה: המצוי, הרצוי והמתחים

כלכלת אימפקט הפכה למגמה עולמית. משקיעים, פילנתרופיה, עמותות וממשלות מעצבות אסטרטגיות חדשות. מה הדגשים במרכזי אימפקט באוניברסיטאות ומכללות?

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21