העולם משתנה היום בקצב שלא הכרנו בעבר: רשתות דיגיטליות, בניה מלאכותית, פיתוחים גנטיים ואפליקציות מתוחכמות וטכנולוגיות פורצות דרך מגיחות לחיינו בקצב מסחרר. חדשנות היא שם המשחק בעידן אומת הסטאט-אפ שרצה קדימה ומשאירה את השירות הציבורי הרחק מאחור, אך האומנם זהו הכרח המציאות?
במציאות שבה חלק ניכר מן האתגרים הכלכליים והחברתיים – כגון מתן מענה להזדקנות האוכלוסייה, צמצום הפערים כלכליים והסדרה של פיתוחים רפואיים חדשניים – מתאפיינים במורכבות רבה ואי-וודאות מערכתית  והיכולת לחשוב מחוץ לקופסא היא דרישת סף הכרחית למדיניות טובה. למעשה משרת ציבור שרוצה להשאר רלוונטי עבור ה אזרחים חייב לשים בראש סדר העדיפויות שלו דגש על חדשנות ציבורית.

הצבא צועד על קיבתו, והממשל על טכנולוגיה?

במחקר מרתק של כלכלנית בריטית, מריאנה מצוקאטו, כלכלנית שהתבקשה על ידי הממשל הבריטי להכין דו"ח על חדשנות, מחקר ופיתוח בבריטניה. ממצאים מרתקים ביחס לתפקיד הממש בחדשנות ציבורית.

על פני שורה ארוכה של דוגמאות, מחקרים וטבלאות, מצוקאטו מוכיחה באופן משכנע את הטענה הבאה: כמעט כל ההמצאות והמהפכות הטכנולוגיות הגדולות של העשורים האחרונים הן תוצר של יזמות, מימון ופיתוח של חדשנות ציבורית. מפתיע, נכון? הדוגמאות מאלפות. ההחלטה של הממשל בארה"ב להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.

גם תעשיית התרופות כולה מתבססת על המצאות מדעיות של מכוני מחקר ואוניברסיטאות ציבוריות, יחד עם תקציבים של משרד הבריאות האמריקאי. כמו כן, רוב הפיתוחים של הכלכלה הירוקה והאנרגיה המתחדשת, ואפילו האייפון – נעשו ונעשים במימון ממשלתי ועם אלמנטים של חדשנות ציבורית.
כך מספרה של מצוקתו, על תרומת הפיתוח הממשלתי בהקשר של יוזמות פרטיות:

ובוא בזמן, לא רק על טהרת הטכנולוגיה

יחד עם זאת, תהא זו טעות לחשוב שעל הממשלה להתחרות בשוק העסקי ולהמציא את הגלגל מחדש.
על פי הגדרת ויקיפדיה, חדשנות היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות לצרכים גלויים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים סמויים. חדשנות בכלל – וחדשנות ציבורית בפרט – שונה מהמצאה, בכך שחדשנות מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טובים יותר.

לכל צד – ממשלה וסקטור עסקי – יש פה תפקיד חשוב בפני עצמו, והטענה המרכזית של מאמר זה שחדשנות היא לא שם נרדף לדיגיטציה ופיתוחים טכנולוגיים. אין זה די "להלביש" אותה תפיסה בירוקרטית מיושנת על טופס דיגטלי ולקטוף את גביע החדשנות; כדי לחדש באמת יש להסתכל על חדשנות ציבורית דרך משקת של 4 רבעים.

ארבעת הפאות של חדשנות ציבורית:

1. אדמיניסרטיבי – תהליכי

חדשנות תהליכית עוסקת בחשיבה מחדש של תהליך מקצה לקצה או שיפור דרמטי בו. בקבוצה זו נכללים הצגה של מתודות, מערכות ופישוט נהלי עבודה. הדגש פה על ה"איך", לאו דווקא על ה"מה" – הינו שיפור משמעותי בדרך שבה הדברים נעשים וצורת העבודה של הארגון וחברי הצוות.
לדוגמא, בבריטניה, ישנה זכאות לסיוע עבור אנשים שמטפלים בקרוב משפחה. בעבר בקשת המענק להטבה כלכלית על טיפול במבוגרים, לקחה זמן רב ובוצעה בשפה לא נהירה. לאחר היוועצות עם קהילת נותני הטיפול (Care Givers), זמן מילוי הטופס צומצם ל-20 דקות בלבד והוא כתוב "בשפת רחוב" נוחה ונגישה.

2. מוצר או שירות חדש

המטרה העיקרית של חדשנות ציבורית בשירותים היא למצוא דרכים יצירתיות, באופן נגיש, פשוט ובצורה חסכונית – לעיתים, כמענה לצרכים חדשים של האוכלוסיה, ולעיתים כדי שיפור של שירות קיים. סקירה משווה בינ"ל מביאה דוגמאות מרתקות בתחום זה.

לדוגמה, אוסטרליה הקימה מאגר לשוק הרכבים מיד שנייה, שבו לכל רכב ואופנוע ישנו מספר סידורי שמאפשר לקונים לבדוק האם הרכב ממושכן, גנוב או עבר תאונות. המאגר פשוט מאוד לשימוש ומוצג בשפה נוחה המאפשרת שימוש קליל גם בפעם הראשונה.
דוגמא אחרת מגיעה אלינו משוודיה – מערכת של וואצ'רים ממשלתיים שממקסמת את הבחירה בשירותים של התושבים בתחומים כמו בריאות וחינוך.
והנה דוגמא מארצנו אנא, שירות ניסיוני חדש של משרד התחבורה:

3. שינוי קונספטואלי

שינוי תפיסתי לגבי מהות התפקידים של הממשלה, אילו שירותים מסופקים ומהם כלי המדיניות האפשריים. חדשנות ציבורית משבשת מובילה לשינוי עמוק במבנה השוק ולעיצוב מחדש של היחסים בין השותפים השונים. דוגמא מובהקת מגיעה מדנמרק, שם הוקמה כבר ב2002 מעבדת חשיבה (MindLab) שהיא מעין חברת ייעוץ פנים-ממשלתית שנועדה לאתגר את תרבות העבודה ולהציע פתרונות משבשים כדי לאתגר פרדיגמות ולהציע חלופות נוסח "איפכא מסתברא".

דוגמא בולטת דווקא מהארץ, זה תהליך הקמה של מינהל פיתוח במשרד הפנים. אחרי הפירוק של מנהל התכנון ממשרד הפנים והמעבר שלו למשרד האוצר, הוחלט על שינוי אסטרטגי-תפיסתי. ייעוד מנהל הפיתוח הוא לחזק את היכולות של הרשויות המקומיות ולצמצם את הפערים ביניהן כדי שיוכלו לספק שירותים  טובים יותר, לאפשר הקניית משאבים שונים במטרה לייצר שוויון.

4. טכנולוגי- דיגטלי

כמובן שחדשנות טכנולוגית היא עודנה נדבך חשוב, וכך הטמעת טכנולוגיות חדשות לשיפור השירות לאזרח והתאמתו לעידן החדש היא הרבע האחרון של המטריצה.
כמו שפיראתי בפוסט של הטמעת טכנולוגיות ושת"פ עם סטארטאפים, יש מספר דרכים להנות מהיתרונות של דיגטציה ושיפור טכנולוגי. דוגמה פורצדת דרך מגיעה מאסטוניה עם יוזמת e-Residency – לפיה אסטוניה היא המדינה הראשונה בעולם המאפשרת תושבות וירטואלית מכל מקום בעולם. למעשה דוג' זו היא אולי שילוב מנצח בין כל ארבעת סוגי החדשנות הציבורית במטריצה.

ואתם? איזה מודל של חדשנות ציבורית מדבר אליכם?

 יותר ויותר ארגונים מבינים היום שהמקור של יזמות וחדשנות אכן מצוי באנשים עצמם והתקציב שמושקע בכך יכול כמובן לזרז ולשדרג את הפיתוח של אותם רעיונות, אבל הוא לא מהווה ערובה לעצם קיומם. על כן, אין זה מפתיע שיזמות פנים ארגונית, או בשם הלועזי היותר קליט שלה – Intrapreneurship, מהווה כיום נדבך חשוב באסטרטגיה.
אשר למשרתי הציבור, וכל המתעניין בחדשנות ציבורית ומנהיגות אמיצה – בואו להיות חלק מהקהילה: