חשיבה מערכתית – מובילים שינוי ביחד

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email

למשרתי ציבור, יזמים חברתיים, לתורמים, מנהלי עמותות – וגם לפוליטקיאים (כן, גם לפוליטקאים) – יש בדרך כלל את מיטב הכוונות לשרת את החברה ולשפר המצב הקיים. אך בהעדר הטמעה של חשיבה מערכתית, לעיתים קרובות הפתרונות שלהם נופלים בהרבה ממה שהם רוצים להשיג והצורך האמיתי. יתרה מזו, לצערי לפעמים התוכניות והפתרונות מייצרים לפעמים השפעות חיצוניות חמורות יותר והפוכות ממש שרצו להשיג.

העולם מורכב, וסל הפתרונות צריך להיות מורכב גם הוא. זה השלב שבוא חשיבה מערכתית באה לידי ביטוי.

בעיות "שעון" או בעיות "ענן"?

הפילוסוף קארל פופר הטמיע מונח חשוב – בעולם הבעיות אפשר לדבר על אתגרי "שעון" אל מול אתגרי "ענן". בעיות שעון הן בעיות הניתנות לפתרון ליניארי לוגי, זה לא אומר שהפתרון יהיה פשוט וקל, זה לא אומר שלא נדרשת מומחיות ומיומנות מרשימה בפתיחה ותיקן השעון – אבל ישנה הבנה ברורה מה הבעיה ומה נדרש לעשות כדי לתקנה.

לעומת זאת, בעיות "ענן" מאפיינות אתגרים הסתגלותיים עם ריבוי מורכבות, ייחודיות, ועמימות. לעתים קרובות האתגרים יהיו מרובי פנים, מבלבלים וקשים להגדרה. עוד לפני שאנחנו מתחילים לחשוב על סל הפתרונות האפשרי, חשיבה מערכתית מבקשת להתמקד תחילה בעולם הבעיה. להבין את תיחום גבולות גזרה, את הכוחות הפועלים, ההשפעות החיצונית ופער הרלוונטיות שנפער. כתבתי בעבר במספר הזדמנויות על עולם V.U.C.A, ובין היתר אחד המאפיינים של העידן הזה הוא אתגרים מורכבים. 

בעיות "שעון" אל מול בעיות "ענן" בחשיבה מערכתית

מהי בדיוק "מערכת" בתוך חשיבה מערכתית?

אנו שומעים ומשתמשים במילה 'מערכת' כל הזמן, אך כיצד אנו מזהים מערכת כשאנחנו רואים אחת? דונלה מדוס, חוקת ומובילת דעה בעולם חשיבה מערכתית מגדירה מערכת כ"מערכת אלמנטים מקושרת זה לזה, מאורגנת באופן קוהרנטי באופן שמשיג משהו". קצת עמום, לא?
אבל אם אנחנו מסתכלים קצת יותר מקרוב בעצם, כדי להוביל לשינוי פרדיגמה ולהבין את המסגרת – יש פה דרישה לשלושה פרמטרים שמתקיימים בו זמנית: 1. אלמנטים; 2. קשרי גומלין; 3. פונקציית מטרה.

  1. אלמנטים – אלו נוטים להיות המרכיבים הקלים ביותר לזיהוי במערכת מכיוון שהם לעיתים קרובות דברים גלויים ומוחשיים. הם החלקים השונים המופרדים בתוך המערכת (כלומר איברים במערכת גוף האדם, שחקנים בקבוצת ספורט, תפוחים על עץ וכו '). במילים אחרות, אלמנטים הם 'שמות העצם' במערכת שלנו – אנשים, מקומות ודברים. במערכת חברתית וציבורית, אלמנטים עשויים לכלול סוגים שונים של ארגונים, תוכניות, מוצרים, כסף, מוסדות, וכמובן אנשים (אזרחים, לקוחות, מטופלים, פעילים, צרכנים, מנהיגים וכו').
  2. קשרי גומלין – אלו היחסים הסיבתיים שמחברים את האלמנטים וקובעים כיצד הם יתקשרו. לדוגמא, במערכות חברתיות יחסי הגומלין עשויים לכלול רשתות וקואליציות, יחסי מימון, רשתות אספקה, קשרי שירות, הסברה, וסוגים רבים אחרים של מערכות יחסים. היופי הוא שמדובר בעשרות, אם לא מאות, חלקיקי פאזל שנמצאים בתנועה מתמדת. במסגרת חשיבה מערכתית אנחנו מחפשים להבין את טיב מערכת היחסים וההשפעה של החלקים עם חלקי פאזל אחרים.
  3. פונקציה או מטרה – זה החלק הכי טריקי. לעיתים קשה לזהות את המטרה של המערכת, שכן הן אינן מפורשות בשום מקום ולא ניתן למצוא אותם על ידי קריאת יעדי המשימה או החזון של אף גוף או שחקן יחיד במערכת.
    אף איבר, רקמה או תא, למשל, לא נושאים את מטרת הרוחב להחזיק אותנו בחיים, אך באופן קולקטיבי זו הפונקציה או מטרת המערכת שאנו מכנים גוף האדם. כך גם רפרוף בספר תוכניות עבודה של כל משרדי הממשלה, או מעבר על התקנון והחזונות של כל עמותה באתר גיידסטאר לא יניבו לנו הבנה חד משמעית למטרה של מערכת בכללותה, אלא רק לאורגן הספציפי.
חשיבה מערכתית – כלים להבנת העולם המורכב

חשיבה מערכתית לפתרון בעיות (או: אז מה מה אני עושה עם זה?!)

שינוי מערכתי מתמקד בתפסיה של לטפל בסיבות, ולא בתסמינים, של נושא חברתי כזה או בעיית מדיניות אחרת. נקודת המבט שמוצעת במסגרת חשיבה מערכתית היא הסתכלות הוליסטית (או 'מערכתית'). במובן זה, ששינוי מערכתי מחייב התאמות או טרנספורמציות גם במדיניות, גם בפרקטיקות, גם בדינמיקת הכוח, גם בנורמות החברתיות או בחשיבה העומדת בבסיס הנושא החברתי העומד על הפרק.

השלב הראשון יהיה הבנה של סיבות וגורמים. נרצה לשאול למה? ואז עוד הפעם למה?? ולנסות לרדת לשורש הבעיה. החלק השני של המשווה זה לנסות להבחין בין "הבעיה" לבין תסמינים/ תופעות בלתי רצויות/השלכות/ והשלכות חיצוניות. ניתוח עומק של עולם הבעיה מאפשר לנו להבין את מערכת ההפעלה של המערכת, ובעיקר לא לרוץ אחרי הזנב של עצמנו בפתרונות חלקיים או כאלה שמייצרים פלסתר וטלאי על טלאי.

ישנם מודלים שונים לניתוח עולם הבעיה המערכתית, כמו מודל הקרחון, מודל פיש בון (Fish bone) ועוד. אני אוהבת לעבוד על איפיון האתגר שלפנינו לפי מודל העץ הבסיסי. החלק המרכזי יהיה "ה"בעיה שאנחנו מנסים למפות (לרוב נדרש כמה ניסיונות, כי פתאום מבינים שהתעסקנו הסימפטום). השורשים של העץ הם הסיבות/הגורמים/התפיסות/המניעים/הקבעונות שהובילו לבעיה. הענפים הם בעצם השלכות הרוחב והתופעות הבלתי רצויות.

לרוב זה כרוך בשיתוף פעולה של מערכת שחקנים מגוונת ויכול להתקיים ברמה מקומית, לאומית או גלובלית. ההבנה שאין "פתרון קסם", ושלא כל הכלים, הידע והרצון נמצאים רק אצל הממשלה, או רק אצל השלטון המקומי, או רק אצל עמותה כזו או אחרת, או אצל יזם חדור מוטיבציה או פוליטיקאי כריזמטי. נדרשת פה הבנה מי כל בעלי העניין הרלוונטיים, באיזה אקוסיסטם אנו פועלים וכיצד רותמים אותם יחדיו להזיז המחוג באתגר שלפנינו.

חשיבה מערכתית מזהה את הפער שקיים בין המטרה המוצהרת לבין המציאות בשטח, ומנסה להביא לידי ביטוי את התפיסה של "כלים שלובים" כדי לשטמיע שינוי. ולכן השלב הראשון של כל שינוי מערכתי יהיה להבין רגע את המערכת, על כלל המורכבויות שלה. הנה דוגמא על פרויקט שעבדתי עליו לאחרונה:

ממיפוי הפערים לאימפקט אמיתי

יוזמות טובות יש בשפע. משרתי ציבור חרוצים שעומלים על פיתוח מענה קשוב לאזרחים לא חסר. מנהיגים חברתיים, מסורים ואכפתיים שמובילים פרוייקטים מעוררי השראה יש בהחלט. אז האם באמת צריך עוד תכנית? עוד פיילוט? האם זה מה שיביא את השינוי המיוחל? ייתכן.

אך כיוון פעולה מדוייק יותר יהיה קודם כל להבין מה קיים בתחום, מה סיבות השורש העמוקות לפערים הקיימים, מה גבולות הגזרה וההשפעה הייחודית של כל שחקן ומהן נקודות המינוף השונות כדי להשפיע לטובה על העולם. פעמים רבות חשיבה מערכתית חושפת נדבכים לשורשי הבעיה ומאפשרת לנו לצאת מדפוס חשיבה של "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים".

דניאלה פפי היא חוקרת מובילה באוניברסיטת אוקספורד והיא מסתכלת על האתגרים מצד היזמים החברתיים. לדידה לפני שמחר בבוקר כולנו קמים חדורי מוטיבציה ורצון להקים מיזם אימפקט כזה או אחר – חשוב קודם למפות את הפערים הקיימים ולבחון האם וכיצד התרומה הסגולית שלי יכולה לקדם את השדה כולו, ולהציע שינוי מערכתי מורכב. הרצאת ה-TED שלה היא אבן בוחן חשובה להבנה של חשיבה מערכות וכיצד מובילים שינוי אמיתי.

משנים את המאזן – שת"פ רב-מגזרי

וכך, הקריאה לפעולה בעצם מתבססת על שלוש הנחות מוצא:

  1. אין פתרון ליניארי אחד לכל בעיית מדיניות (שלום תכנית מצטיינים למדיניות ציבורית 👋);
  2. הפתרונות לאתגרים המורכבים באמת בזירה הציבורית-חברתית (בטח בימי פוסט קורונה) מצריכים עבודת תשתית עמוקה;
  3. נדרש פה שיח מכליל רב-מגזרי ורב-תחומי

ולכן – חשיבה מערכתית היא לא nice to have, אלא כורח השעה לעיצוב פני העתיד הקולקטיבי שלנו.

הקריאה ליצירת קואליציות שינוי רחבות, ועידוד הממשלות לעידוד אקוסיסטם של חשיבה מערכתית מגובה גם במחקרים אמפיריים. כך, לפי מחקר של Ashoka, בגרמניה לבדה גישה של שינוי מערכתי רב-מגזרי מביאה לחסכון של כ-18 מילארד יורו בשנה.

נאה דורש – נאה מקיים. גם הארגונים החברתיים בעולם מתחילים להבין שבמקום שכל אחד יביא את הבשורה לבדו ביוזמות חברתיות, בשנים האחרונות אנחנו עדים לגישה של שיתופי פעולה רוחביים וקואליציות להנעת שינוי מערכתי. דוגמה לשת"פ כזה שיצא בשיא שנת הקורונה העולמית עם המלצות מדיניות קונקרטיות לממשלות לעודד חשיבה מערכתית ויזמים חברתיים-מערכתיים.

ההמלצות כוללות התתיחסות לכל צד במשוואה – מה נכון שהממשלות/מגזר ציבורי יעשו; מה תפקידן של יוזמות חברתיות/פעיים בשטח; מה הערך המוסף של הסקטור העסקי והשקעות אימפקט; ובעיקר כיצד מייצרים שלם אחד שהוא גדול מסך חלקיו בעיצוב מדיניות לאתגרי המחר. אמי אמר #אתגור_פרדיגמות, ולא קיבל?!

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; יזמת חברתית; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

אסטרטגיה

חשיבה מערכתית – מובילים שינוי ביחד

בעולם מורכב עם פערי רלוונטיות, חשיבה מערכתית מבקשת להתמקד בעולם הבעיה. להבין את תיחום גבולות גזרה, את הכוחות הפועלים, ההשפעות החיצונית ופער הרלוונטיות שנפער

חשיבה עיצובית

מדיניות מבוססת אנשים

הממשלה מספקת הרבה שירותים, ועידן המערכות המורכבות מצריך תכנון מדיניות מבוססת אנשים ותפירה של מסע לקוח ידודיתי למשתמש

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21