מודל ארבעת העתידים של פרופסור ג'ים דאטור, אחד מאבות חקר עתידים בארה"ב. התפיסה שביסוד המודל נחשבת לתרומה החשובה ביותר שלו לתחום. דאטור פיתח את המסגרת הזו לראשונה בשנות ה-70, והיא היוותה את הבסיס לחלק גדול ממפעל חייו מאז.
המסגרת של דאטור מושתתת על שתי אמיתות עמוקות על היחס שלנו לעתיד:
ראשית, לעולם לא נוכל לדעת בוודאות מה צפוי לנו. זה אומר שעלינו לחשוב במונחים של עתידים אפשריים שונים, ולא לנהל את לחטוא בלנסות לבצע תחזיות בדרגות גבוהות של ודאות (הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים).
שנית, בני אדם מבינים את העתיד באותה דרך שאנו מבינים את העבר: על ידי כך שמספרים לעצמנו סיפורים עליו. אז כדאי לבחון את הסיפורים האלה – לבדוק אילו שאלות זה מעורר? מה סט הרגשות שמתלווה לכל עתיד אפשרי? אם נוכל להבין עליהם יותר, לבדוק תרחישים חלופיים, נוכל להתמצא טוב יותר בהווה ולתכנן את ההמשך.
הכוח האמיתי והטרנספורמטיבי של חשיבה בצורה מובנית לפי מודל ארבעת העתידים, אומר דאטור, הוא לסייע לך לראות את המצב הנוכחי שלך בעיניים רעננות. לנסות לבחון בעיות מערכתיות מורכבות בחשיבה קצת אחרת.
אחרי שנתיים של קורונה, זה מרגיש לי שאנחנו צריכים איזו דחיפה קטנה בכיוון…
אז מה זה מודל ארבעת העתידים?
מודל ארבעת העתידים גורס שכל התרחישים, הסיפורים שאנו מספרים על העתיד, נופלים בסופו של דבר לאחת מארבע קטגוריות שונות:
- צמיחה – Growth: המערכות ודרכי ההוויה שאנו חיים בתוכם ממשיכות להתפתח לאורך המסלול הנוכחי שלהן והכל נמצא במגמת עליה, פריחה וצמיחה.
- התמוטטות – Collapse: המסלול הנוכחי שלנו נעצר בפתאומיות. המערכות, הנורמות ודרכי העבודה שלנו מתחילים להתפרק.
- משמעת – Discipline: צורות חדשות של ריסון ושליטה מוטלות על הסדר הנוכחי כדי למנוע קריסה. המצב "בסדר" אבל יש כוח משמעותי שמציב אותנו בפני מגבלות
- טרנספורמציה – Transformation: עולם מקביל אם תרצו, לא סטייה ימינה-שמאלה מציר ההתפתחות של דברים עד כה – אלא מערכות ודרכי הוויה חדשות לגמרי; אנחנו מתעלמים מהסדר הנוכחי והמציאות בעתיד הופכת להיות שונה במהותה.
כל תרחיש עתידי שאנו יוצרים, אומר דאטור, בסופו של דבר מספר את אחד מארבעת הסיפורים השונים הללו באופן מהותי. מה גם שכאשר יגיע העתיד שאנחנו מדברים עליו, המסגרת הזו תהווה את הבסיס לאופן שבו אנחנו מבינים אותה.
רגע, אבל מה זה תרחיש עתידי?
תרחיש (Scenario), הוא סוג של "סיפור" המתאר מצבים עתידיים אפשריים /חלופיים. בתרחיש יש תיאור של שורת ההתפתחויות המובילות אל אותו מצב עתידי.
תרחישים הם סיפורים שנבנו סביב קו עלילה מוקפד, המבוססים על כוחות מניעים (drivers), סימנים מקדימים (signals) ומגמות (trends). סיפור המעש מייצר לנו בעצם מסגרת לחשוב על אסטרטגיות עתידיות, הם חושפים אי-ודאויות ומאפשרים לתרגל גמישות מחשבתית ביצירת כמה סיפורים חלופיים.
ולמה זה חשוב?
זה מאפשר להציב שאלות שאולי בשגרת היומ-יום שלנו פחות עולות.
בסדנאות אסטרטגיה שאני מעבירה, אני נוהגת לחלק את המשתתפים לכמה קבוצות ולתת לכל אחת מהם תרחיש "מוגזם". הכוונה היא תיאור מציאות עתידית, שלוקח את המגמות והסימנים הקיימים כיום לקצה ומציב דילמות, ספקות, שאלות אתיות ועוד.
הנה דוגמא:
שימושים אפשריים למודל ארבעת העתידים:
ברגע שאת מכירה את מודל ארבעת העתידים של דאטור, אחת מתופעות הלוואי שאת מתחילה לזהות ולנתח מציאות לפי החלופות הללו. אפשר ליישם את התפיסה גם במאקרו (המין האנושי), גם במידי (ארגונים) וגם במיני (התפתחות אישית).
ברמת המאקרו, ארבע הקטגוריות מעצבות את הדרך בה אנו מדברים על העתידים האפשריים שעומדים לפנינו כמין האנושי. צמיחה – במסגרת זו הכוונה בדרך כלל לצמיחה כלכלית מתמשכת, הרחבת השגשוג, התקדמות טכנולוגית שמאפשר לא רק חדשנות, אלא גם עבודה על אתגרים מערכתיים מורכבים וצמיחה מכלילה. תרחיש ההתמוטטות הנפוץ ביותר עליו מדברים היום הוא אסון סביבתי (מי אמר משבר אקלים ולא קיבל?) ששם בסכנה את הציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה.
משמעת, זהו התרחיש המורכב ביותר לפיתוח. למעשה זהו העתיד שרוב האנשים מתכוונים כשהם אומרים, 'עלינו לנקוט בתחום X". בדוגמא של הערכות לשינוי האקלים למעלה, אז אנו מפחיתים את התלות שלנו בפחמן, חותמים על מחוייבות להוריד תלות עד 2050, טסים פחות, אוכלים פחות בשר, ממחזרים וכן הלאה. בהקשרים אחרים אפשר לציין את יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם כחלק ממטרות-העל של התמודדות על מציאות מורכבת בתרחיש משמעת. וטרנספורמציה? היא האוטופיה של העדר מלחמות, הער עוני קיצוני, מערך פוסט-קפיטליסטית תחרותי שיש אומרים שהוא אפשרי, אבל אף אחד לא יכול לבטא אותה במלואה כרגע… מעין ייקום בו האתגרים, הקשיים והפחדים שלנו בהווה כבר לא רלוונטיים.
אחלה, אבל הבלוג הזה לא נועד להתמודד עם שאלות פילוסופיות של עתיד האנושות…
ברמת הארגון – כיצד מודל ארבעת העתידים מעודד חדשנות?
למעשה, ניסוח של ארבע תרחישים חלופיים הוא התחלה לחשיבה אסטרטגית של ארגון. מטרת מפגש החשיבה תהיה לאתגר את הפרדיגמות הקיימות ולשאול what if?
תרחישים חלופיים אומצו בסקטור העסקי תחילה על ידי פייר וואק, אסטרטג פורץ דרך שנפתר כבר ב1997. פייר היה ראש צוות התרחישים של Shell, אז חברת אנרגיה לונדונית קטנה ומדשדשת ביחס למתחרות שלה.
אממה, בעזרת בניית תרחישים עתידיים, הוא הצליח לייצר לShell יתרון תחרותי עצום לכמה מהאירועים המבלבלים ביותר בתקופתם: משבר האנרגיה של 1973, החרם הערבי והלם המחירים החמור יותר של 1979, קריסת שוק הנפט ב-1986, הנפילה של ברית המועצות, עליית הרדיקליזם המוסלמי, והלחץ הגובר על חברות לטפל בבעיות סביבתיות וחברתיות… ולא, אין לו כדור בדולח ויכולת חיזוי יותר מושכללת מכולנו. יש לו יכולת לשאול שאלות טובות.
כל תרחיש סביר מספק נרטיב המאפשר למקבלי ההחלטות לדמיין ולהעריך את ההשפעות שעשויות להיות לתוצאות השונות על הארגון שלהם. הנרטיב מחבר בין אלמנטים שונים שעשויים לקיים אינטראקציה בתנאים מסוימים ויוצרים תמונות מציאות חלופיות.
ברמת הפרט- כיצד מודל ארבעת העתידים מעודד חוסן אישי?
כן, אני כבר שומעת את הגלגלים במוח זזים – מודלים זה נחמד… אבל אני, מה יוצא לי מזה? או אמיל"י הקלאסי. ובכן, מודל ארבעת העתידים החלופיים ניתן ליישם לתכנון ציר הקריירה והפיתוח האישי. השאלות מטה יכולות לעזור לכם לחשוב על ארבע תמונות חלופיות של העתיד האישי שלכם:
- צמיחה – המסלול שלך כעת וממשיך ועולה כלפי מעלה. התרחיש הזה עוסק בטיפוס בסולם שלפניכם כרגע. מהן ציוני הדרך המרכזיים לאורך המסע הזה? אתה מקבל את הקידום הזה? ההסמכה החדשה? עברת לדירה יותר יפה? החלטת להוציא את המיזם מהמגירה ולצאת לעולם עם הסטארטאפ שלך? מה את צריכה כדי להגשים את החלום הבא ברשימה?
- התמוטטות – ברור שזה התרחיש שכולנו רוצים להמנע ממנו, אבל איך נראית קריסה פתאומית במסלול הנוכחי שלך? מהם הכוחות – גם בתוכך וגם בעולם שסביבך – שעלולים לגרום לקריסה הזו? האם המשבר הכלכלי הזה מסכן את העבודה שלך? יכול להיות ש טכנולוגיות חדשות מסכנות את כל התעשייה שלך? האם אתה עובד באופן שאינו בר קיימא לטווח ארוך? אף אחד לא רוצה לבזבז זמן במחשבה על כישלון אישי (וואלה, זה לא כייף), אבל מיפוי תרחיש קריסה ריאלי, יכול להצביע על צעדי מנע שכדאי לקחת כבר עכשיו.
- משמעת – אז זיהית את הכוחות הפנימיים ו/או החיצוניים שיכולים לגרום להתמוטטות. איך זה היה נראה אם תפעלי למתן או להכיל את הכוחות האלה? זהו תרחיש המשמעת שיכול לסייע להפוך את המסלול הנוכחי שלך לבר-קיימא לטווח הארוך. מה צריך לרסן? האם לעבור לדירה קטנה יותר ולחסוך כל חודש? האם ללמוד כישורים חדשים ולהתפשר על עבודה זמנית בינתיים? אולי להפרד מאנשים בחייך שלא מקדמים אותך למקום טוב ונכון?
- טרנספורמציה – איך זה היה נראה אם היית מתעלה מעל המסלול הנוכחי שלך, ועוברת למשהו חדש לגמרי וטוב יותר באופן טרנספורמטיבי? זהו התרחיש הקשה ביותר למפות, כי בהגדרה יש הכי הרבה חלופות של איך המציאות הזו יכולה להיראות, ומראש אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים. אולי זה התחביב הזה שאת (בחשאי?) חולמת לממש? או אולי טיול מסביב לעולם? אולי זה ניתוק ממירוץ העכברים ומעבר לכפר פסטורלי בצפון?
רוצה לשמוע עוד על איך את יכולה להערך לעתיד משובש ולבנות תרחישים חלופיים להתפתחות האישית שלך במסע להיות אושיה? אולי הקורס "לבוא מהעתיד" יעניין אותך:
וברמת המדינה – כיצד מודל ארבעת העתידים מעודד תכנון ארוך טווח אנטגרטיבי?
או, חשבתי שלעולם לא תשאלו (סתם, לא באמת חששתי… בואו, הבלוג שלי מדבר על חדשנות ומדיניות ציבורית, היה סביר שבאיזשהו שלב אני אגיע לדבר על תפקיד המדינה 😊).
אז נציין תחילה את הדוח של פרופ' פול אקינס, שפורסם שבוע שעבר, שמציג תרחיש של "משמעת" – לפי בחישוב צעדים נכון, אפשר בעצם להגיע למצב שהכלכלות המפותחות ממשיכות לצמוח, ובו בזמן מצליחות לפחית פליטות ולהגיע לאפס פליטות מזהות עד 2050. לקריאות הדוח האקדמי- פה.
ומה אצלנו בארץ הקודש?
מדינת ישראל תיכנס בקרוב לשנתה ה 75, ואין חולק על כך שהפרויקט הציוני הוא סיפור הצלחה. אך לרוע המזל – למרות שיש אנשים מוכשרים ואיכותיים בזירה הציבורית – אין כרגע הסתכלות הוליסטית על 20, 30 או 40 שנים קדימה לעיצוב אסטרטגיית-על.
אסטרטגיית-העל, בהגדרתה הרווחת ביותר, היא תוכנית המבקשת לתכלל אמצעים צבאיים, דיפלומטיים, כלכליים, חברתיים ואחרים לקידום יעדיה הלאומיים של מדינה, במתווה התפיסתי הרם ביותר. ). המועצה לביטחון לאומי (שהוקמה כבר בסוף שנות ה90), המועצה הלאומית לכלכלה (שהוקמה ב2006) וכך גם אגפי תכנון ברוב משרדי הממשלה – עושים חלק אחד מהפאזל של התכנון, אך לצערי פחות בראיה אינגרטיבית ולא התמודדות על תרחישים עתידיים חלופים בראייה ארוכת טווח.
אל דאגה, ציפור קטנה לחשה לי שאולי יש יוזמה לפרויקט מחקר והמלצות מדיניות בתחום הזה של המכון הישראלי לדמוקרטיה 😊.
אעדכן בהתפתחויות בהמשך…
