אם קראת עיתון או היית בכנס פיתוח אישי מתישהו בשלוש השנים האחרונות בוודאי שמעת על "כישורי המאה ה-21". אז נכון, אנחנו אכן בפתיחת העשור השני של המאה ה-21, אבל זה אומר בדיוק המיומנויות הללו?
חברה יקרה ומעוררת השראה, מלי מרטון, הבלוגרית מאחורי אמא רבודה מגדירה כך: " המיומנויות הנדרשות קשורות בלמידה עמוקה יותר, אשר מבוססת על מיומנויות כגון חשיבה אנליטית, פתרון בעיות מורכבות ועבודת צוות. מיומנויות אלה נבדלות מיכולות אקדמיות מסורתיות בכך שהן אינן מבוססות על ידע ותוכן".
למעשה אין הגדרה אחת שמקובלת על כולם, אבל המותג זוכה לתשומת לב ותמיכה נרחבת בקרב פוליטקאים, אנשי מדיניות, אנשי השטח, אשי חינוך, חוקרים, יועצים, מנחים, אקדמיה ועוד.
נראה שאנחנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית – מושתת ידע ושילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי – ולכן נדרש שינוי בדרך שבה אנחנו לומדים ועובדים.
העניין נהפך עוד יותר מורכב כאשר למדרגה הראשונה של "כישורי המאה ה-21" אנחנו רוצים להוסיף עוד מדרגה של "משרתי ציבור" בעידן המודרני.
לך תפענח ותבין מה הכלים הנדרשם, מהן פרקטיקות העבודה המיטביות וכיצד נותנים את השירות הטוב ביותר לאזרח בעולם שלי אי וודאות?
אז מה ואיפה לומדים?
אה, טוב ששאלתם. בעקבותה צורך ההולך וגובר והעיסוק האינטסיבי בנושא תחת כל עץ רענן, קמו להם יוזמות ברוכות ומעניינות שמבקשות להוות פלטפורמה ללימוד כישורי המאה ה-21.
יש מגוון לא קטן של יוזמות חינוכיות שמיועדות לגיל ביה"ס. דוגמא בולטת ומעניינת היא פרסונה ששם דגש על סדנאות והכשרות הן לסגל ההוראה והן ישירות לילדים.
אבל אם עסקינן בעולם המבוגרים, ישנה הבנה שבעידן הנוכחי אנחנו שמים דגש על למידה לאורך כל החיים – ולכן קמים להם מיזמי הכשרה גם בעולם העבודה. הנה גאווה ישראלית בדמות ג'ולט – ביה"ס למיומנויות המאה ה-21 שקורא תיגר על האקדמיה בהקשר להכנה לעולם האמיתי, ולכן מעביר תוכניות במנהל עסקים של אנשים שמגיעים מהשטח, עבור אנשים שמגיעים מהשטח. לומדים פרקטיקות, כלים ויישומים קונקרטיים ולא תיאוריות. ג'ולט גם הפך את הסטינג הפיזי של כיתה הפוכה ועל מי האחריות ללמידה.
כמובן שגם בעולם הגדול זיהו את הפוטנציאל של לימודי כישורים נוספים תוך כדי עולם העבודה, ולכן אפשר למצוא לא מעט קורסים/סדנאות ברשת כמו Coursera, SkillShare ועוד.
ואיך זה רלוונטי למשרתי הציבור?
דמות משרת הציבור – מנהיגות נוסח המאה ה-21 – איפה הוא היזם הציבורי, והוא זקוק לסט מיומנויות חדשות, כולל הידע להגדרת בעיות מדיניות, ניתוח נתונים מורכבים, חשיבה יצירתית, יכולת שיתוף פעולה ועוד.
המנהיג האפקטיבי מבגזר הממשלתי, על פי המלצת ה-OECD מסוגל ליישם חשיבה עיצובית רבת משתתפים כדי להעמיק את ההבנה בבעיה על ידי שיח עם בעלי עניין, ולא רק עבודת מטה מאחורי דלתיים סגורות.
היזם הציבורי יודע להשתמש בשיטות ניתוח נתונים (שלום Big Data) וקבלת החלטות מבוססות- ראיות (evidence-based policy) כדי להשלים ממצאים איכותניים בשיטות כמותיות. זו הסיבה, בין היתר, למיזם חובק העולם של קרן בלומברג שמשקיעה הון עתק ביוזמה חדשנות מוניציפלית משקיעה בימוד יכולת עיבוד נתונים מורכבים לנציגי שלטון מקומי, כמו גם כישורים של חשיבה עיצובית, שיתוף הציבור, פתרון בעיות ועוד.
היזמת הציבורית (קצת איזון מגדרי במאמר), לעומת זאת, עושה יותר מאשר להגדיר את הבעיה עם הציבור, היא גם ממנפת את חכמת ההמונים של הקהילות שלנו, עובדת בשיתוף פעולה פורה עם סוכנויות ועם מגזרים שונים, תוך שימוש בשיטות כמו חדשנות פתוחה (open innovation) ו- crowdsourcing לפתרונות טובים יותר. דוגמא מוצחת ליישום השיטה של crowdsourcing לפתרון בעיות ציבורית הוא מכרזי אתגר של מערכת הבריאות, כך שהפתרון אינו מוגדר מראש ויש פתיחות לפתרונות דיגיטליים מעולמות תוכן שונים ומגוונים.
בשנים אחרונות המגזר הציבורי עובר תהפוכה של הכשרת ההון האנושי שלו הן בממשלה והן בשלטון המקומי. כך במסגרת מיזם עתודות לישראל קמו להן תוכניות מנהיגות והכשרה כמו צוערים לשלטון מקומי, צוערים לתכנון, הכשרות דרג ביניים בתחומים שונים (מרחב מקומי, בריאות, חינוך ועוד), וכמובן ביתה יוצר הפרטי שלי בהכשרה של צוערים לשירות המדינה.
ביה"ס למשרתי הציבור של המאה ה-21
משרת ציבור נדרש גם הוא לזה כישורים חדש כדי לחולל שינוי בימינו אנו. כון שיש לא מעט אופציות ללימוד כלים כמו storytelling, data analysis, design thinking ועוד. יחד עם זאת, ככל שמדובר בנציגי הממשל המרכזי או השלטון המקומי – סט הכישורים קצת ייחודי.
ממשלות, אוניברסיטאות וקרנות פילנתרופיות מתחילות להשקיע בהכשרת אנשים בתוך ומחוץ לממשלה בסוגים חדשים של כישורי חדשנות ויזמות ציבורית. הם גם מחדשים כיצד הם מלמדים.
קנדה הקימה האקדמיה הדיגיטלית שנועדה ללמד אוריינות דיגיטלית לכל 250,000 עובדי הציבור. בין שאר הגישות, הם יצרו סדרת פודקאסט של 15 דקות שנקראת טיולי אוטובוס כדי לאפשר לעובדי ציבור ללמוד על נסיעתם.
התוכנות הטובות יותר, כמו קנדה, משלבות שיטות מקוונות וגם פנים אל פנים. זה מה שישראל עושה בתוכנית מובילים דיגיטליים שלה. תוכנית זו בת תשעה חודשים שמשלבת בין פגישות אינטרנטיות (מפגשים סנכרוניים בזום) לבין סדנאות פרקטיות פנים מול פנים.
דוגמה נוספת מאומת הסטארט אפ מגיעה מתכנית צוערים לשירות המדינה. יש לי הזכות הגדולה להיות המייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית במסגרת תכנית ההכשרה, מתוך תפיסה של הקניית כלים "על ייבש" בהכשרה כדי שהבוגרים ירגישו יותר נוח להשתמש בהם בהובלת הפרוקטים השונים "על רטוב" לכשהם נכנסים לתפקידהם בפריסה רחבה בכל משרדי הממשלה.
דוגמאות מעוררות השראה מהעולם
מדינות רבות החלו חשיבה עיצובית או מדיניות מוכוונת אנשים (human-centered design) לעובדי ציבור, המלמדות את בעלי התפקידים כיצד לתכנן שירותים בשיתוף עם, ולא רק עבור הציבור.
דוגמה מעניינת מגיעה מ-WeGov בברזיל שמקים רשת של עבודים חדשניים כדי ללמוד מהצלחות של אחרים ולמשיך לפתח מתודות ייחודיות לעבודת ממשלה עם כלים של המאה ה-21.
בצ'ילה, לעומת זאת הממשלה יצאה בשת"פ עם אוניברסיטת איחוד האמירויות שהחלה ללמד כישורים כמותיים ומציעה מחנה הכשרה אינסטסיבי של שלושה ימים במדעי נתונים (data science) לעובדי ציבור.
ה- GovLab, מבית היוצר של אוניברסיטת ניו-יורק היוקרתית (NYU) מציע גם תוכנית מקוונת וחינמית מקוונת בשם פתרון בעיות ציבוריות עם נתונים. חלק מהקורסים מוכרים אקדמית, אך רובם נועדו לאנשי הפרקטיקה להעשיר את ארגז הכלים שלהם להובל שינוי במגזר הציבורי.
מיזם States of Change מפגיש בין מיטב המומחים בתחום החדשנות הציבורית. מדובר בקואליציה בינלאומית נרחבת של למדית עמיתים, פיתוח מתודולוגיה, זיהוי פרקטיקות מיטביות וסיוע למדינות בגיבוש אסטרטגיות להטמעת שינוי, יזמות ציבורית ועבודה חדשנית יותר.
המגמה איננה נחלה של הממשלה המרכזית בלבד, הערים אורלנדו (ארה"ב) וסאו פאולו (ברזיל) הגדילו לעשות וחורגות מהכשרת עובדי ציבור. אורלנדו כוללת את נציגי הציבור בתוכנית ההכשרה שלה לבעלי תפקידים בעיר. מכיוון שהרעיון הוא ללמוד לעצב שירות מחדש יחד עם התושבים, הציבור מוזמן לקחת חלק בהכשרה עצמה כדי להגביר מעגלי השפעה ושיתוף פעולה.
המיזם הארגנטינאי LabGob כבר אימן 30,000 איש מאז 2016 באקדמיה לעיצוב למדיניות ציבורית עם תוכניות להתרחב. עבור כל קורס שנלקח עובד עובד מרוויח נקודות-זכות שהן תנאי הכרחי לקידומו בשירות הציבורי ומדרגות שכר. ואילו בבריטניה בחרו לעבוד דווקא על מימד העומק ולא התרחבות לרוחב – עם ההקמה של NHS Digital Academy כדי להכשיר בעלי תפקידים למנהיגים ויזמים ציבוריים בתחום הבריאות.
ומה הלאה?
ראשית אם הגעת עד הלום, כנראה שיש לך לפחות 5-6 טאבים פתוחים של קורסים, מיזמים או כלים שבא לך לבדוק. יישר כח! אני חושבת שסוד ההצלחה והיכולת של משרת ציבור לחולל שינוי הוא בדיוק בזה – להרחיב את ידיעותיו ולבנות ארגז כלים נרחב יותר.
תצטרפו למהפכה יחד איתי?
