Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

לצפות את הבלתי צפוי – כיצד מתכננים תרחיש עתידי לעולם רבוי שינויים?

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email

התפרצות נגיף הקורונה – שכבר הוגדרה "מגיפה עולמית" וממשיכה לכבוש שיאים חדשים מדי יום ברחבי הגלובוס – מטלטלת בשבועות האחרונים את העולם, את כל מערכות הבריאות ומכניסה את ישראל למיני-סגר ומקסי-היסטריה. הוירוס צץ יש מאין ומתפשט בקצב מסחרר, ולמרבה הפלא אין בנמצא תרחיש עתידי שצפה זאת מראש.

בולטת במיוחד אי-הוודאות הגבוהה המאפיינת את המשבר עד כה, הן בקרב מקבלי ההחלטות והן בציבור הרחב. ניסיון העבר רלוונטי חלקית בלבד ופערי המידע והידע הגדולים על אודות הנגיף ומאפייני התפשטותו מקשים על ניתוח המצב ועל בחירתם של כיווני התמודדות אופטימליים. לכל אלו מתלווה הצורך להתמודד עם קלות ההפצה של פייק ניוז – שקרים, עיוותים, ספינים, טעויות ותיאוריות קונספירציה.

מהומה שלמה.

רגע דיסקליימר: אני לא רופאה, לא אשת צוות תומך וחקר מגפות ממש לא נמנע עם הארסנל שלי. המאמר לא בוחן תרחישים להתמודדות עם נגיף הקורונה ולא מציע שום פתרון קונקרטי לנושא.
זוהי הזדמנות למנף דיון חשוב עבור משרת הציבור של המאה ה-21 – כיצד אנחנו נערכים לתרחישים בחיזוי עתידי?

אז מה כן? זוהי הזדמנות נהדרת ללמוד על תחזיות, תרחישים והזדמנויות

אפשר ללכת לסרטי מדע-בדיוני ולחפש את התשובות שם, לשאול איך יכול להיות שהתסריטאים הצליחו לדמיין והכתובת היתה על הקיר… אך למעשה זוהי מקריות בלבד.

חקר העתיד הוא לא כדור בדולח מרשים או נבואה שנגלת בחלום, והמשבר הנוכחי מאפשר לנו הזדמנות נהדרת לדבר על חקר תרחישים של העתיד. ורגע הערה מילונית – אנחנו לא מדברים על עתידות (כמו מגדרת עתידות), אלא במדע של חקר עתידים (Futures Studies).

עולם משתנה תדיר – V.U.C.A

כל הנחת המוצא של הבלוג הזה שהעולם משתנה מהר מאוד, מהר מידי אפילו. המאה ה21 מאופיינת בשינויים תכופים ומייצרת לא מעט אתגרי מדיניות.

גידול וצפיפות בערים בעולם, שינוי דפוסי צריכה, הזדקנות האוכלוסיה, מחלות חדשות, גלבולזציה כלכלית וחברתית, מחאות פוליטיות, זיהום אויר, שיבוט גנטי, שינוי אקלים, עומס תחברותי, עיור מואץ, שוק העבודה של העתיד, פריצות דרך טכנולוגיות, טשטוש גבולות מוסריים, בינה מלאכותית, הכשרה בעידן החדש, שינוי אקלים ועוד…

VUCA הוא מושג בו נעשה שימוש רווח בשנים האחרונות לתיאור המורכבות של העולם בו אנו חיים.

הנה הסבר פשוט ונהיר מאוד באדיבות יותם הכהן, הבעלים של דואלוג:

  • Volatility תנודתיות: המציאות בה אנו פועלים עלולה להיות נפיצה, להשתנות בין-רגע מבלי שתהא לנו אפשרות להיערך כראוי.
  • Uncertainty– אי-וודאות: קושי לצפות את ההתהוות העתידית ואף קושי בהבנה של המציאות בהווה.
  • Complexity מורכבות: המרכיבים השונים של המערכת קשורים זה בזה, והתהוות בתחום אחד עשוייה להשפיע תחום אחר לגמרי.
  • Ambiguity  עמימות: קושי להבחין בין המרכיבים השונים, קושי להבין לאן אנו מבקשים ללכת וכיצד לעשות זאת.

הצורך בחיזוי אסטרטגי – העתיד בלשון רבים

היסטוריה היא שיעור חובה בבית הספר, ובצדק. עלינו להבין את הכוחות שעיצבו את העבר והווה. היסטוריה נלמדת מהיסודי ועד הבגרות. ובו בזמן אף לא תלמיד אחד בארץ (ובעולם) למד שיעור מבוא אחד לחשיבה אסטרטגית ותכנון העתיד. במקום זאת אנחנו נשענים על תחושות בטן, רשמים, מדע בדיוני, ניתוח מגמות העבר והרבה יצירתיות בלתאר את העולם עוד 10, 15 או 25 שנים.

אז הנה נקודה ראשנה: אני גם לא יודעת. אף אחד לא יודע. העתיד איננו עובדה מוגמרת שיש לדבר עליו בלשון יחיד, למעשה מדובר ברצף של עתידים אפשריים – כל אחד מהם מספר סיפור אחר ומכל אחד מהם ניתן ללמוד משהו חשוב לתכנון מדיניות.

למרות החשיבות הגדולה באיסוף, ניתור, חקר ושימוש בדאטה – ככל שזה נוגע לחקר העתיד ותרחיש עתידי כזה או אחר מדובר באוקסימרון מטבעו: אין עובדות ונתונים על העתיד.

קבלת ההנחה שיש עתידים פטנציאליים שונים, גוזרת עלינו כמתכנני מדיניות ומקבלי החלטות כמה תובנות:

  1. גישות או זוויות הסתכלות שונות על העתיד
  2. תיאוריות שינוי מתחרות
  3. גישות לחקר העתידים השונים

תחזיות, תרחיש עתידי ותכנון ארוך טווח  

עולם התחזיות מתוכנן להיות הליך התערבותי. אין פה אלמנט של נבואה, של ראיית הנולד או קריאה קוסמית של העתיד – אלא ההבנה שהעתיד הזה כפוף להשפעות ויצירתיות.

ראייה אסטרטגית אינה מנסה להציע תשובות מוחלטות לגבי העתיד. חיזוי עתידים מבין את העתיד כישות מתעוררת הנראית רק בחלקה בהווה, לא גורל שנקבע מראש שניתן יהיה לדעת מראש (נבואה). אין עובדות קשיחות לגבי העתיד ובסיס הראיות תמיד לא שלם. המטרה היא לא "לדייק בחיזוי העתיד", אלא להרחיב ולשנות מחדש את מגוון ההתפתחויות האמורות שיש לקחת בחשבון.

השימוש בתרחישים לניתוח מדיניות בתנאי אי-ודאות איננו חדש. הוא התגבש בהקשר הצבאי לאחר מלחמת העולם השנייה וסביב המלחמה הקרה, ולאחר מכן אומץ בהדרגה בתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה, התכנון וניהול המשאבים. לפי מחקרים בינלאומיים, כשאנחנו דברים על מספר עתידים אפשריים, אנחנו מדברים לרוב על:

I. עתיד אפשרי – Possible

למעשה מדובר בקטגוריה הכי רחבה שמכילה בתוכה את שני הסוגים הנוספים של עתידים. לרוב בקטגוריה זו ייפלו תרחישים שונים, אופטימיים ופיסימיים ולמעשה קשה מאוד לשלול עתיד אפשרי, שכן אין לנו הרי מספיק נתונים על העתיד.
במסגרת קבוצת תרחישים זו עתיד אפשרי נופלת גם תת-קטגוריה של "קלפים פרועים" (wild cards) שאמנם ההסתברות לתרחיש זה לרוב נמוכה מאוד, אבל אם בכל זאת יקרו יש להם אימפקט מהותי וגדול. וראו הרי הדוגמה המתבקשת: אף אחד לא העריך פרוץ של מגפה עולמית שתביא עימה אלפי קורבנות ותשתיק את המדינות – הסיכוי נמוך, אבל האימפקט גבוה.

II. עתיד סביר – Plausible

כאמור תת-קבוצה של העתיד האפשרי, וקטנה בהרבה. בחלק של נופלים התרחישים שנתפסים כהגיוניים לאור ההכרות וההבנה הנוכחית שלנו במדע, טכנולוגיה ומערכות חברתיות.
תרחישים אלו בונים בד"כ על התקדמות ליניארית או סמי-לניארית של מגמות שאנחנו מתחילים לזהות כבר בהווה, ומאפשרים סטייה ימינה ושמאלה בכמה אחוזים.

III. עתיד רצוי – Preferable

פה אנחנו יוצאים משאלות תיאורטיות של תיאור מצבים חלופיים, ונכנסים אל תוך עולם הרצוי. בהקשר זה אנחנו מגדירים עתיד נורמטיבי – לאן נרצה הגיע – ולפי זה גוזרים צעדים וכלי מדיניות כדי לסייע במימוש החזון.
לרוב נמצא את תמונת החזון שלנו נופלת חופפת רק חלקית את העתיד הסביר, ולמעשה מבקשת "לשפר עמדות" ולייצר תמונת מציאות עתידית טובה יותר ממה שניתן לחזות כסביר ברגע זה.

אחלה, אבל איך עושים תרחיש עתידי בפועל? כלים ושיטות

התחום של חקר העתיד והניסיונות לגבש גישות ומתודולוגיות סדורות לניתוחו ולהבנתו התפתחו בעיקר בחצי המאה האחרונה, כשעלה הצורך בכך. באופן טבעי, רבות מהמתודולוגיות לקוחות מתחומי ידע אחרים שמשיקים לחקר עתידים, כמו ניהול סיכונים, מודיעין, תכנון מדיניות ציבורית או כלכלה ושוקי מסחר.

ניתוח מגמות, והטעה של כלים לבניית תרחיש עתידי – הם חלק מארסנל הכלים של משרת הציבור העידן המודרני, ולכן לרוב הכשרות של חדשנות ציבורית יכללו בד"כ פרק מבוא לחיבה אסטרטגית וניתוח עתידים אלטרנטיביים.

בשנים האחרונות התבססו מספר שיטות לחקר תרחיש עתידי והערכות הין התרחישים השונים: סריקת אופקים, ניתוח מגה-מגמות, תכנון תרחישים חלופיים, הגדרת חזון וגזירה אחורה ומשחק אסטרטגי. קיימים כלים נוספים, אבל אלו הבולטים בחקר עתידים.
הבנתי טבלה פשוטה שמשווה בין מאפייני כל שיטה, מה התוצר שנקבל מכל פעילות וכיצד הן יכולות להשלים אחת את השניה:

ומה עושים עם זה בעולם?

כמו שאמרנו מדע חקר העתיד הפך פופולרי הרבה יותר בעשורים האחרונים, ויש יותר ויותר אנשי אקדמיה שפונים לתחום הזה ומתמקדים בחקר מגמות, יצירת תחזיות ותרחישים חלופיים.

הטרנד לא פסח גם על מקבלי החלטות בזירה הציבורית, כך מחלקת Strategic Foresight של ה-OECD מעבירה סדנאות למומחים התוכניים על שינויים צפויים ואפשריים כדי לאתגר את המחשבה לתכנון אסטרטגי מושכל יותר. ד"ר אנג'לה ווילקסנון (שנשחבת למובילה בתחום), אם יזמה בשנים האחרונות הכשרות לבכירים בסקטור הציברי במובנו הרחב ללימוד חשיבה אסטרטגית ובניית תרחישים לתכנון מדיניות במסגרת Global Foresight Group.

ממשלת קנדה מפרסת דוחות עתיים – המכונים MetaScans- של מגמות ותרחישים עתידיים אפשריים והשפעות מדיניות בטווח של 10, 20 ו-30 שנים. בארה"ב ה- National Intelligence Council חוקר אי-וודאות ומפרסם ניתוח על נושאים שונים, כולל תרחישי "איפכא מסתברא" בטווח של 20 שנים.

ובפינלנד -כרגיל צעד אחד לפני כולם – יש ועדה פרלמנטרית שנקראת ועדת העתיד (ממש כך, The Committee of the Future). הועדה בחנה 100 טכנולוגיות פורצות דרך ומשנות סדרי עולם, ואת ההשפעה של הטמעת הטכנולוגיה על החיים שלנו ועל היבטים רגולטוריים.

OK, ואיפה זה פוגש אותי?

אותי באופן אישי זה תופס במטבח בבית עם שני ילדים (מהממים, נמרצים ואהובים… אבל שגורמים לי לטפס על הקירות מדי פעם 😂). אבל באופן רציני יותר – כמו שאמרתי כבר בדיסקליימר של הפוסט, אין לי תשובה ואין לי דרך לחשב תרחיש מדויק לסיום משבר הקורונה.

אבל לא בקורונה עסקינן, זוהי הזדמנות ללמידה רחבה הרבה יותר – הטמעה של שפה חדשה של חקר עתידים (בלשון רבים), הבנה על פי אזיה תרחיש אנו פועלים כיום לתכנון מדיניות וגם אולי – ביום מן הימים כשתנחיל לחזור לשגרה – גם להתחיל ליישם חלק מהמתודות בעבודה השוטפת כדי להערך טוב יותר לבלתי צפוי.

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

Uncategorized

7 דרכים ליצור תרבות של חדשנות בשלטון המקומי

הקורונה שיבשה תהליכים, אך לצד המשבר והאתגרים הזירה המקומית הצמיחה גם הזדמנויות לקפיצת מדרגה, לחשיבה פורצת, ניצול הזדמנויות ולחדשנות בשלטון המקומי

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21