נראה שאי אפשר לפתוח שום פוסט מבלי להזכיר את הקורונה. השלכות הקורונה. השפעות חיצוניות של הקורונה. שסעים בעקבות הקורונה. מנהיגות בעת קורונה. הפתעות הקורונה…. הנה מיציתי את כל המכסה שלי כבר בפסקה הראשונה. אבל אם נהיה רציניים לרגע, אם יש דבר טוב שניתן לייחס לקורנה זה הדגשת הצורך בשינוי והחשיבות להתקדם לעבר ממשלה דור 2.0
ברשומה זו אני מבקשת להדגיש כמה מגמות של חדשנות ציבורית שקורמת עור וגידים בעולם, וחשוב לתת עליהן את הדעת בבואו לחשוב על היום שאחרי – על כיצד אנחנו רוצים שתראה ממשלה דור 2.0.
מגמה מס' 1: ממשלה דור 2.0 היא בלתי נראית
"השירות הכי טוב הוא לפעמים כזה שלא שמת לב שקיבלת", Marten Kaevats, National Digital Advisor, Government of Estonia
ואכן כמו שהציטוט מרמז, ממשלה דור 2.0 יכולה ללבוש כמה תצורות שמאפיינות אותה כבלתי נראית: מבניית שירותים ייחודיים באוטומיזציה סביב אירועי חיים (לידה, נישואין) עד הטמעה של מערכות AI מורכבות או עוזר דיגטלי (דוגמת סירי או אלקסה בעולם העסקי) על מנת לתמוך במימוש זכויות וסקיילביליות של מענה לאוכלוסיה מסויימת.
הרעיון הוא בעצם לתמוך ב"סידורים" של האזרח בצורה הכי חלקה ופשוטה שניתן. ממשלה בלתי נראית תצמצם נטל ביורוקרטי ותגדיל את הפריון והפרואקטיביות של השירות הציבורי בגדול. נכון לא הכל דבש ותותים, יכול להתעורר החשש שאזרחים לא יכירו בחשיבות ומרכזיות השירות הציבורי בחייהם, אך חמור מכך שירותים מבוססי בינה מלאכותית לרוב לא מספקים מענה אנושי וניתנים אולי לניצול ושימוש לרעה.
על מנת להערך לשינוי אמיתי ולהניע את יעדיהם השאפתניים לשנת 2071, איחוד האמירויות הערביות השיקו את "משרד האפשרויות" הראשון בעולם. למשרד וירטואלי זה אין שר משלו והוא מונחה על ידי קבינט השרים. הוא מפגיש אנשים מכל רחבי הממשלה וממגזרים אחרים בכדי ליצור "מחלקות קצובות זמן" המבקשות לענות על שאלות בלתי אפשריות במרחב בטוח ומאפשר.
כל מחלקה מקבלת עד שנה לנסות גישות חדשות לגמרי כיאה לממשלה דור 2.0, שיש בהן פוטנציאל להיות מוטמעות ועוברות לסקיילביליות בממשלה ואח"כ בעולם. לשלב הראשוני שלו, הושק המשרד עם ארבע מחלקות, בהן המחלקה לשירותים פרואקטיביים, שמטרתה להגדיר מחדש את חוויות הלקוחות מהשירותים הציבוריים על ידי ציפייה מראש לצרכים וייזום הצעות שירות לפני שהם נדרשים.
מגמה מס' 2: ניהול מטריציוני ממשלתי
ביקורת ידועה ושגורה על עבודה המגזר הציבורי היא העבודה בסיילואים נפרדים. כדי להתגבר על המכשול הזה נדרשת שינוי מגמה ואימוץ מנגנונים – טכניים ומהותיים – כדי לייצר תרבות עבודה של שיתוף פעולה נרחב, חשיבה משותפת ועבודה לפי פרוייקטים. הרציונל הוא להפגיש פונקציות שונות עם זוויות הסתכלות וסמכויות נרחבות ככל הניתן על מנת לתת מענה קולקטיבי והוליסטי לאתגר המדיניות.
ממשלה דור 2.0 תהא מושתת על קונספט של חדשנות פתוחה – וזו בתורה, לא מתרחש בחלל סגור, אלא מבקשת לפתוח את הגבולות. בין משרדי המשמלה השונים, בין הממשל המרכזי לשלטון מקומי, בממשק שבין הציבורי לקהילה העסקית או הפעילים החברתיים ובין ממשלת ישראל להרבה שחקנים בינלאומיים וגלובליים. המוח וידע של כולם יחד יביאו בהכרח לתוצאות טובות יותר.
אין ספק שלנכסים בלתי מוחשיים כגון קניין רוחני (IP) יש חשיבות הולכת וגוברת לכלכלה העולמית, ולעתים קרובות נדרשים פתרונות מורכבים כדי לפתח את הפוטנציאל המלא שלהם כמנוע צמיחה חדשני למשק. ממשלה דור 2.0 מפנימה שהיא צריכה לייצר מנועי צמיחה נוספים ולגשת בגישת חדשנות פתוחה. וכך, בתגובה למגמה זו, הסוכנות הממשלתית האוסטרלית האמונה על קניין רוחני, הקימה מיזם חוצה יבשות – IP GAIN – לשיתוף פעולה בינלאומי למשרדי IP שונים ברחבי העולם לשתף בפתרונות רגולטוריים ודיגיטליים (דוגמת בינה מלאכותית), במטרה לטפח משאבים טובים יותר ויעילים יותר. המערכת פתוחה לממשלות, לסקטור העסקי וארגונים חברתיים, מעין אקוסיסטם של קניין רוחני.
השאיפה האולטימטיבית של IP GAIN היא לשמש כחנות אפליקציות, המאפשרת לשחקני IP שונים לגשת, לשתף ואף לפתח במשותף טכנולוגיה פורצת דרך הפותרת אתגרים ייחודיים לקהילת ה- IP ברחבי העולם.
מגמה מס' 3: ממשלה דור 2.0 צופה פני עתיד
ממשלות רבות, וכן גם ישראל, מתחילות לחשוב על פתרונות רק ברגע שהבעיה התגלתה והוגדרה. זה מאוחר. מאוחר מדי. ממשלה דור 2.0 לא מסתפקת בחיזוי מגמות, אלא מטמיעה תרחישים חלופיים של העתיד כדי לייצר מגוון רחב של כלי מדיניות שיכולים לתת מענה. זו הדרך היחידה לצמצם את כלל העתידים האפשריים לתוך העתיד הרצוי לנו כאומה.
תכנון מדיניות מבוסס חיזוי עתידי הוא ללא ספק מאתגר במיוחד – אנחנו אמורים לבחון חלופות פתרונות לבעיה לא קיימת. נכון, אבל מי אמר שלהיות משרתת ציבור אמור להיות קל? הטמעה של כלי חקר העתיד במסגרת הכשרות בעבודת הממשלה בוודאי יעורר התנגדויות שיכולות לנוע בין "מנותק ולא רלוונטי למציאות שלנו" לבין "זה קורא תיגר על הנחת המוצא וערכי הליבה של מה שאנחנו עושים". החכמה היא לתרגל ולנסות לזהות איתותים של מיני מגמות לפי דאטה, משחוק, שאלוני משתמשים ועוד.
מערכת חקר התרחישים (SES) היא כלי סימולציה עתידי שפותח על ידי מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית (JRC). היא פותחה על מנת להקל על יישום חשיבה אסטרטגית וחקר תרחישים על קביעת המדיניות בממשלה דור 2.0, וגובש בעצם לתצורה של משחק לוח רב-תפקידים המעודד את המשתתפים לחשוב ולנתח הזדמנויות ואילוצים מורכבים מנקודת מבט עתידנית.
עד כה, כ -3,000 איש מכל רחבי העולם השתתפו במפגשי חקר תרחישים המשחקי של SES במגוון רחב של נושאים ולמטרות שונות. הוראות המשחק מגיעות ב-10 שפות שונות כדי להנגיש את השת"פ הבינלאומי בעיצוב תמונת העתיד הרצויה.
מגמה מס' 4: כלכלה התנהגותית
השלב הבא הוא לתכנן ולהטמיע לקחים שמקורם במדעי ההתנהגות והחברה – קבלת החלטות, פסיכולוגיה, מדע קוגניטיבי, מדעי המוח, התנהגות ארגונית וקבוצתית. דפוסים אלו מתחילים להיות מיושמים על ידי ממשלות שונות באמצעות תובנות התנהגותיות ומשחקיות.
מערכות של BI יכולות לעזור לממשלה דור 2.0 להתנהל בצורה יעילה יותר, לבנות כלי מדיניות ורגולציה מותאמת לצרכים ונקודות הכאב של האזרחים, לשפר את גיוס הכסף (מסים), תכנון מידניות פיסקאלית (משרד האוצר – קיימא) לשמור על הסביבה (מחזור ועוד), סחר הוגן (הגנת הצרכן וצמצום הטעיה), או במקרה העדכני ביותר לצמצם תחלואה מפנדמיה עולמית (מישהו אמר קורונה, ולא קיבל?)
דווקא בתחום זה ישראל עושה צעדים משמעותיים מאוד. החל מקיימא של פרופ' דן אריאל שנותנת שירות במגוון פרוייקטי תשתית לאומיים – הפחתת פקקי תנועה, צמצום הכלכלה השחורה, קיצור תורים לטיפול רפואי, שילוב אוכלוסיות מודרות בתעסוקה ועוד. יוזמות נוספות מוטעמות בפעילות משרד הגנ"ס ומתניעים בימים אלו ברשות המסים.
אך כדי לגרות קצת יותר את הדימיון, הנה קייס סטאדי בינלאומי מעניין: ממשלת קנדה שיתפה פעולה עם המגזר הפרטי ליצירת Carrot Rewards, אפליקציה המשתמשת בתובנות משחקיות וכלכלה התנהגותית כדי להבין טוב יותר את המניעים והפרספקטיבות של הקנדים ולעודד אותם לשמור על אורח חיים בריא, תזונה מאוזנת ופעילות ספורטיבית – ע"י תגמול בנקודות זכות משחקיות.
מגמה מס' 5: כלכלה שיתופית – היום שאחרי
הרבה דובר ונכתב בחודשים האחרונים על שוק העבודה של המחר – בעיקר על פריצת הדרך של עבודה היברידית ועבודה מרחוק. אז אם עובדים מהבית, אולי חבל על כל הבניינים העמוסים הללו בקריית ג'נרי ומתחמים נוספים?
אבל עבודה מהבית זה רק מקרה פרטי של תמורות שממנפות בממשלה דור 2.0 את כלכלת הפלטפורמה. כפי שהבטאון של הרווארד מגדיר, מדובר בשוק מקוון שמאפשר שיתוף של מוצרים/שירותים רק ככל שהם נחוצים. הרעיון פשוט = להשתמש רק במה שצריך, כשצריך, ואם לא צריך – חולקים עם אחרים. נשמע סופר הגיוני, אז למה לא עשינו את זה קודם?!
עיריית אמסטרדם החלה בפיילוט של השכרת מבני ציבור שלא בשימוש מלא (אפילו חלק מהמשרדים) לארגוני החברההאזרחית במסגרת תוכנית דמויית Airbnb בפלטפורמה אינטרנטית, דבר שמאפשר ניצול יעיל של שטחים וגיוון מקורות הכנסה של העיר.
ואילו עירייה אחת יצירתית במדינת אינדיאנה שבארה"ב, עיריית South Bend השיקה את תכנית בשיתוף קהילת המעסיקים המקומית – על מנת לצמצם פקקים, עלויות תחבורה ציבורית, מחסור בחניה וחשש לתאונות – העירייה חברה לרשת ספקי תחבורה עצמאיים כמו אובר, וייז קרפול וליפט, ויצרה מערכת הסעות עירונית בכדי לענות על צרכי העובדים והמעסיקים. התוכנית מסייעת להבטיח שהעובדים מצליחים להגיע לעבודה ומפחיתה עלויות למעסיקים בגלל צמצום התחלופה והיעדרויות.
ומה בסוף? איך מקדמים ממשלה דור 2.0 הלכה למעשה?
אין פתרון ביה"ס, לא היה היה הרבה יותר קל. רבים וטובים היו משיימים את זה עוד לפני שהחלטתי לכתוב. אז מה כן? התובנה שהאחריות, המנהיגות והכח לא מצא בגוף ריכוזי אחד, ולא אצל פוליטיקאי אחד – אלא בשיח מעמיק וערכי של כולנו. משרתי ציבור, יזמים חברתיים וציבוריים, נבחרי ציבור ובסוף זה מתכנס לאדם הבודד. לכל יוזמה/הובלת שינוי/ תהליך חדשנות נדרש champion משוגע לדבר.
מקווה שהתרומה הצנועה שלי יכולה להיות חלק מהכח החיובי שמניע לפעולה. רק ביחד נעצב מחר קולקטיבי חיובי יותר ונצעיד את המגזר הציבורי לעבר ממשלה דור 2.0.
