מעבר מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם – מנהיגות אחראית במשבר ובכלל

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email

מנהיגות היא מילה שגורה, אולי אפילו קצת יותר מדי. יש גם אינפלציה במודלים שונים שמדברים על היבטים שונים של מנהיגות אחראית שנחוצה בעידן הנוכחי.

כאשר אנחנו מתייחסים למנהלי ארגונים, שרים בממשלה, מנהלי ביה"ס וחברות – אנחנו מתכוונים בדרך כלל לאישים בעלי סמכות פורמלית. וכשאנחנו מתייחסים אל אנשים בעלי השפעה הפועלים מאחורי הקלעים או אל מקורות ההשפעה האמיתיים בארגון או בקהילה, אנחנו מתכוונים בדרך כלל לאנשים שאין להם סמכות פורמלית ומניעים תהליכי שינוי משמעותיים ברתימה משותפת.

אינטואיטיבית אנחנו ידועים שישי הבדל בין מהנהיגות לסמכות, ולראיה: או נוטים להתלונן לעיתים קרובות על חסך במנהיגות בקרב אלו המצויים בעמדות המקנות להם סמכות פורמלית ולא פורמלית (שלוש מערכות בחירות בשנה, או השיח הציבורי בעקבות 30 פלוס שרים בממשלה המתהווה…). אבל השפה חוטאת בעצם בהבחנה מדוייקת בין תפקיד (בכיר ככל שיהיה) לבין מנהיגות.

על פי גישת המנהיגות ההסתגלותית של רון חפץ ומרטי לינסקי, ההבחנה בין מנהיגות וסמכות מאפשרת לנו להבין את מאפייניה היחודיים של המנהיגות. לטענתם, בעוד שתכלית בעל הסמכות היא שימור הסטטוס קוו הקיים, המנהיגות מבקשת לחולל שינוי. 

ואכן, כמו שראינו בניתוח משרתי ציבור ומובילי חדשנות ציבורית במאה ה-21 , פעמים רבות כישורי רתימה, הובלה ופיתוח שלא נגזרים מסמכות פורמלית, היכולת לראות את התמונה הגדולה ולהוביל לשינוי מהותי בעיקרו – הם הם כישורי המנהיג האמיתי. הספרות והמחקר בתחום מציג מספר לא מבוטל של מודלים, תיאוריות ותפיסות לגבי מהי מנהיגות (אותנטית, הסתגלותית, מעצבת, מאפשרת ועוד) וכיצד נכון להפעילה.

עולם חדש (וטוב?) – אני אתן לך

נכון עידן הקורונה שם הרבה סימני שאלה על מה שפעם חשבנו שהוא ברור וידוע. התקופה הנוכחית מאתגרת שגרות של מיליוני בני אדם בעולם, ובהחלט מציפה תהיות על עתיד המדע, הטכנולוגיה, שיתוף פעולה בינלאומי, הובלת שינוי ועוד.
אבל עוד לפני שהקורונה השביתה אותנו, 2020 היתה תקופה מעניינת ומאתגרת מבחינת מדיניות, אתגרים כלכליים, חברתיים ועוד. אנחנו בעיצומו של עולם משנה תדיר וחוסר הוודאות הוא חלק אינהרטי מתפיסת ה-V.U.C.A שמציב שאלות ואתגרים לגבי תכנון אסטרטגי ארוך טווח וצפי עתידי.

עוד הרבה לפני משבר הקורונה היה ברור שאנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי, מהפכה שמתרחשת בסדר היום הציבורי:

  • שינוי אקלים – 65% מהמנכ"לים מסכימים שהם חייבים לנתק קשר בין צמיחה כלכלית לבין מיצוי כלל משאבי הטבע.
  • פערים חברתיים – 10% העליונים מרוויחים יותר מפי 10 מ-10%מבעלי ההכנסה הנמוכה
  • המהפכה התעשייתית הרביעית – לצד הזדמניות טכנולוגיות מתקדמות, ישו חשש בקרב 32% מהמנכלים לגבי החמרת פערים באזורים כמו אפריקה, הודו או סין.
  • שינוי דרסטי בשוק העבודה – עם  75 מיליון משרות שהולכות להעלם ורבות אחרות (ושונות) צפויות להתפתח לאור שינויים באוטומיזציה ומחשוב.
  • תוחלת החיים – נראה שעם התקדמות עולם הרפואה והמדע, הברכה עד 120 תהפוך למציאות תוך עשורים בודדים, מה שיוצר שאלות אסטרטגיות לממשלות, לעסקים ולחברה אזרחית.

וכמובן שינויים רבים נוספים כמו רובוטיקה, רפואה גנטית, ננו-טכנולוגיה, שינוי שוק העבודה, רכבים אוטונומיים, דיגטציה מוגברת, צמיחה אקספוננציאלית (ותודה לקורונה שהנגישה את המושג לכל בר דעת), שינויים תרבותיים, התחזקות כוחן של חברות ענק (Multi-National Enterprises) ועוד.

מציאות אחרת מחייבת מהיגות אחרת. זהו העידן של מנהיגות אחראית.

מגדירים מחדש את התפסיה – מנהיגות אחראית

המנהיגים של היום – בין אם בזירה הציבורית, העסקית או החברתית – צריכים לספק ערך בכמה חזיתות: ביצועים ארגוניים– הנמדדים לרוב לפי רווחים לטווח קצר (שוב, פוליטית או כלכלית); חדשנות מתמשכת – ההיצע לקראת צמיחה ארוכת טווח, המונעת לעתים קרובות על ידי טכנולוגיה מתפתחת (הטמעה של הזדמניות לצמיחה); וקיימות וניצול משאבים בהווה ובעתיד;

מנהיגים של העולם החדש שמים גם זרקור על ציר נוסף וחשוב לא פחות: אמון וקשרי קהילה אשר באים לידי ביטוי על ידי תשומת לב לאינטרסים של בעלי העניי, יצירת קואליצייה משותפת עם הקהילה ובעצם הסתכלות על שורות רווח מרובות (כלכלית, חברתית, סביבתית, עסקית, תרבותית ועוד).

מתוך הבנה שהמודלים הישנים אינם מתאימים עוד למציאות המשתנה והעדכנית, הפורום הכלכלי בדאבוס הציב שאלה זו בפני פורום Young Global Leaders, ושאל מה לתפיסתם מגדיר מנהיגים מהדור החדש. מה גורם להם לראות את התמונה הגדולה, לקחת החלטות לא פשוטות ולחולל שינוי.

והנה החידוש אולי הכי משמעותי במודלים – אין מודל אחיד לכולם!

רגע, אז בואו נצלול מהי בעצם מנהיגות אחראית?

התובנה המרכזית שלי מהמחקר המקדים לפוסט הזה שבוא נגיד אם יש לך 5 מתוך 7 הפרמטרים המפורטים מטה – אני חושבת שאתה בחברה מאוד טובה וככל הנראה עושה משהו בכיוון הנכון להבריא את החברה, הכלכלה והסביבה שלנו לקראת שגשוג במאה ה-21. מנהיגות אחראית, היא בעצם תפיסה מודולרית רב- תחומית של מנהיגות מחוללת שינוי.

I. מודעות עצמית

מנהיג שמבין את חוזקותיו ואת מגרעותיו, ומודע להשפעתו על אחרים. ללא מודעות עצמית מנהיג יכול להיות מקובע על תסריט אחד שעל פיו יש להתמודד עם מצבים שונים, ללא יכולת להבחין בדפוסי תגובה והתנהגות אוטומטיים.  מנהיג אחראי נדרש לגלות Self-Mastery, כלומר להנהיג את עצמו, מתוך הבנת החוזקות, תחומי הלהט (וכן, גם נקודות העיוורון והחולשות) לחולל שינוי אמיתי.
למעשה בעולם החדש של המאה ה-21, נראה שמסע הקריירה וההובלה שלנו נעשה תוך תוך כדי צלילה פנימה ודיוק עצמי, מנהיג אחראי מהדור הזה שם דגש על דוגמה אישית ושקיפות לגבי ההחלטות שלו בהובלה.

II. שותפות במערכות יחסים

אף מנהיג אינו מתקיים בוואקום, הוא נדרש למארג סבוך של ערכות יחסים עם כפיפים, קולגות, שותפים, ספקים, בעלי מניות, משקיעים, ארגונים חברתיים, קהילה מקומית, תושבים ואזרחים… למעשה תחזוק מערכות יחסיסם יחסים מבוססות אמון הדדי מייצרות מודלים של שותפויות ודיאלוג פרואקטיבי של win-win-win להובלה ערכית ואחראית.
לפי דו"ח של Deloitte, מערבות של בעלי עניין (stakeholders engagement) ובנית מערכת יחסים אמינה, יציבה ומשמעותית עימם תטיב גם עם מובילי התהליך וגם עם המוטבים ותניב בהכרח תוצאה טובה יותר בשל ההידברות והיצירה המשתופת של פתרונות.

III. חזון ומטרה ברורה, אך רחבה

קידום ערכי הליבה של הארגון, יחד עם תפיסה רחבה יותר של מה תמונת הניצחון ובשביל מה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. אין זה משנה האם מדובר בארגון ציבורי, חברתי או עסקי לכל דבר ועניין – מנהיג אחראי עובד קשה על דיוק ה"למה" שלו האישי ושל הארגון כדי לוודא הלימה בערכים ולהשיא אימפקט בפעילות.
כמובן שאלמנט זה במנהיגות אחראית מתחבר לאחת הרצאות TED הנצפות בהיסטוריה, של סיימון סינק – Start with your WHY.

IV. חדשנות, חדשנות וחדשנות

הטכנולוגיה משנה את העולם. היום, יותר מבכל רגע בעבר, טכנולוגיות פורצות דרך משנות כיצד אנחנו עובדים, לומדים, מקבלים שירות רפואי, מתניידים במרחב, מנהלים אינטרציה חברתית (שלום חודשיים של סגר קורונה – הנה למדנו להעביר את כל האיטרקציות שלנו לזום).
מנהיג שלא יידע לאמץ את המגמות הבולטות בעולם המשתנה, להבין כיצד מגמות ותרחישים של התפתחויות עתידיות משרתות את החזון של, כיצד הוא מטמיע חדשנות תהליכית שמשנה את דרכי העבודה בארגון, מייצר שת"פ עם סטארטאפים פורצי דרך ועוד – איננו יישאר בכובעו כמנהיג לאורך זמן. אולי יהיה מנהל בכיר שיידע לנווט את הכאן והעכשיו, אך נהיג אחראי שמבקש להישאר רלוונטי לטווח הארוך יאדיר תהליכי חדשנות מפנים ומחוץ, כדי להיות גורם מוביל באקוסיסטם.

V. אומץ ולקיחת סיכונים

כמובן שעל מי ששואף למנהיגות אחראית לנהוג באחריות (see what I did here? 🙂 ), אך מנהיג שלא מוכן לקבל החלטות קשות, לחתוך בנקודות הכואבות, להוביל שינוי ותפיסה אחרת בעצם חותר לתפקידו כמוביל. מנהיגות אחרת קוראת אתגור הפרדיגמות ושינויי דפוסים כדי לשמור על עירנות.
מנהלים מהזן הישן יכלו לשרוד שנים עם תפיסה של "רק אל תעשה נזק", אבל בעולם המשתנה מי שלא יוזם, לא לוקח סיכונים ולא קורא תיגר על דפוסים ישנים, סופו אולי שיקראו תיגר עליו. פוזיציה לא נוחה להיות בה, אך בו בזמן גם הכרחית.

VI. למידה מתמדת

בעולם אינטנסיבי ומואץ, הנחת העבודה צריכה להיות שמה שלמדת באוניברסיטה או בהכשרת מנהלים לפני 10, 15 ויותר שנים – פשוט אינו רלוונטי. כמה קצר, ככה קולע. למעשה התפיסה של מנהיגות אחראית שואפת למודל Life Long Learning שבה כל עובד, מנהל או מוביל צריך לפתח את כישוריו, להעמיק ידיעותיו ולהיפתח לעולמות תוכן חדשים כ הזמן.
כיצד לומדים? זו שאלה פתוחה… אפשר במסגרות פורמליות (לאסוף עוד ועוד תארים), אפשר בקורסים והתשלמויות (תעודות למינהן); כמובן שגם בעולם הגדול זיהו את הפוטנציאל של לימודי כישורים נוספים תוך כדי עולם העבודה, ולכן אפשר למצוא לא מעט קורסים ברשת כמו UdemyCourseraSkillShare  ועוד.

מנהיג אחראי יודע להשתמש בשיטות ניתוח נתונים (שלום Big Data) וקבלת החלטות מבוססות- ראיות (evidence-based policy). בנוסף, הוא ימנף את חכמת ההמונים וישאף תמיד ללמוד ולהתאים את כישוריו למאה ה-21.

VII. הפרדה בין עיקר וחשוב לטפל ודחוף

אחרון ובהחלט חביב, זו יכולת שהולכת ונהיה נחוצה יותר ויותר בעידן של הצפת מידע. עם כל השינויים החיוביים של גלובלזציה ופיתוחים טכנולוגיים שהפכו את כולנו לכפר קטן – יש גם אתגר להשתלט על כל הנתונים, דוחות, סקירות, מודלים, השוואות, קורסים, פודקסטים, חדשות, מידע, אתרים, בלוגים, מאמרים והרשימה כמעט אין סופית.

מנהיגות אחראית מתאפיינת בשכלול היכולת העדינה לעבור בין מצבי צבירה של learning למצב doing ולהשתפר בין לבין, תוך שימת דגש על הדברים החשובים, בליבת בעשייה והערך, ולא במעטפת של הטפל.

מודל בלי מודל, ומה זה אומר הלאה?

בעצם סקרנו 7 פרמטרים חשובים למנהיגות בעידן החדשה. הצורך למנהיגות אחראית עולה שבעתיים בעת ניהול משבר ותנאי אי-וודאות קיצוניים. אז מה בעצם החידוש פה, עוד סכמה מצויירת שבוחנת פרמטרים שונים?!

אז המסר העיקרי הוא שבעצם אין מודל,ובלאו הכי אין מנהיג שיכול להיות הכל מהכל וכל הזמן. יכול להיות שאתה חזק מאוד בקריטריון אחד, יכול להיות שבלושה שונים… ואז פחות טוב במשהו אחר. בעצם זה בכלל לא משנה, ממש לא חייבים את כל 7 הפרמטרים.

האם אפשר להגיע לציון מקסימלי בכולם? לא.

האם השאיפה שכולנו נתיישר לפי מודל אחד? לא

מה כן? חשוב להבין שההגדרה הזו למנהיגות אחראית עלתה מהשטח, בעצם בעקבות סקר נרחב של תכנית המנהיגים הצעירים של World Economic Forum. ההבנה שהעולם שלנו משתנה, ואין צורך לדבוק במודלים שונים, אלא לשאוף לייצר אקו-סיסטם רחב ותומך סביב מנהיגים אחראים (עם או בלי סמכות) שמוביל את מהלך השינוי.

ובעצם אולי המסקנה המתבקשת של הפוסט הארוך (תודה ששרדת עד תום 🙂 ), היא באמירה שיש אינספור מודלים של מצויינות ומנהיגות. בכל מקרה מנהיגות דור 3.0 זה work in progress, ולא מצב סטטי וקיים.

הכי חשוב? תמשיכו להוביל ולהשפיע.


ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

מנהיגות

7 דרכים ליצור תרבות של חדשנות בשלטון המקומי

הקורונה שיבשה תהליכים, אך לצד המשבר והאתגרים הזירה המקומית הצמיחה גם הזדמנויות לקפיצת מדרגה, לחשיבה פורצת, ניצול הזדמנויות ולחדשנות בשלטון המקומי

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21