אימפקט, אימפקט, אימפקט… מילת באזז חדשה (יחסית) שמשתלטת לנו על השיח.

משהו בתחושת בטן המשותפת חברתית שלנו עובר שהמערכת לא עובדת לטובתנו, אם אנחנו רוצים לראות שינוי מערכתי אמיתי – נדרש לחשוב מחדש ולאתגר קצת פרדיגמות על תפקיד הממשלה, הסקטור העסקי, חברה אזרחית ועוד.

גם האקדמיות בעולם, רוצות פרוסה ממשחק האימפקט העולמי. כמו שכתבתי שנה שעברה – כעמיתת מחקר של מרכז קיימא – מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ואימפקט באוניברסיטת חיפה, יצאנו לחקור את התופעה ולמפות קצת מאפיינים ומגמות בנושא.

למוסדות אקדמיים רבים מקיימים פעילות אימפקט למול אתגרים מורכבים כגון שינוי אקלים, אינטליגנציה מלאכותית, שינוי דמוגרפי וגידול באי שוויון כלכלי וחברתי , זאת בכדי לתרום לקידום פתרונות בני קיימא לאתגרים הגלובליים של ימינו. למרות מגמה זו, תפקיד האקדמיה בשדה האימפקט ומחקר על פועלה בתחום זה, עדיין מצומצם (McBeth, 2018). יתרה מזו, אין כיום הגדרה רחבה מקובלת על גבולות ותרומת המונח "מרכזי אימפקט באקדמיה" – מהותם, מטרתם, אופי פעילותם, שדה ההשפעה שלהם ותיאוריית השינוי העומדת בבסיסם.  

אז מה בדיוק בדקנו ואיך?

מיפינו 107 תוכניות אימפקט בפריסה רחבה שכללה חמש יבשות, 29 מדינות ומגוון דיספלינרי רחב ( כלכלה/מנה"ע/ מדיניות ציבורית/עבודה סוציאלית/עיצוב). מתוך הרשימה המלאה, בוצעו ראיונות  עומק איכותניים וקבוצות מיקוד ב-24 מוסדות אקדמיים (דרך פלטפורמה ZOOM) עם דמויות מפתח באוניברסיטאות אלו, בנוסף ראיינו גם מספר שחקני אקו-סיסטם משמעותיים, שעובדים בשיתוף עם האקדמיה אך לא נמצאים תחת מוסד אקדמי אחד.

השיקול המרכזי בבחירת המרואיינים היה קריטריון הגיוון במטרה להביא קולות ופרספקטיבות מגוונות וסוכני שינוי מובילים. קריטריון הגיוון תורגם למאפיינים הבאים: 1. גיוון גיאוגרפי; 2. גיוון דיספלינרי; 3. גיוון אופי הפעילות המרכזית של המרכז; ו-4. גיוון במבנה של המרכזים (מרכז עצמאי כלל אוניברסיטאי מול תוכניות מובנות במסגרת תואר קיים).

גבולות התחום וסוגי הפעילויות

ב-2017 אוניברסיטת אוקספורד, בשותפות הקרן הפילנתרופית Skoll, הוציאו דו"ח בשם- Onward: Accelerating Impact of Social Impact Education  המתאר את התופעה של אימפקט חברתי בהשכלה גבוהה. הם מצאו שקיימת פעילות מגוונת לאימפקט חברתי באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם. לפי הדו"ח, מרכזי אימפקט מתמקדים בארבע פעילויות עיקריות: 1. פיתוח מנהיגות הדור הבא לאימפקט חברתי, 2. הגדלת החשיפה של סטודנטים לכלכלת אימפקט, 3. העברת ידע עיוני ומעשי והנגשתו לאנשי מקצוע בתחום,  ו-4. שילוב בין אנשי מקצוע וחוקרים במטרה לבסס למידה וחדשנות בשדה.

הממצאים הללו בוססו על שדה פעילות מצומצם יחסית של מנהל עסקים (הדיסצפלינה שהצמיחה את פעילות האימפקט), וכן על פריסה מוסדית מצומצמת שעיקרה בארה"ב וכמה מוסדות מובילים באירופה (בדגש על בריטניה, שהיתה באותה עת חלק מהאיחוד האירופי).

הממצאים הצביעו על הצורך לעדכן ולהרחיב את היריעה של פעילויות  מרכזי האימפקט לשישה תחומים (הנשענים על המסגרת שהוצעה  באוקספורד ומרחיבים אותה). כי מה זה המחקר של אוקספורד לעומת ממצאים שאני מצאתי?! 🤪
סתם סתם, תיקפנו את המודל החדש המוצע מול מוסדות מגוונים. נוספו דגשים של פרוייקטי קצרי טווח ושל מינוף אקו-סיסטם כללי, לא רק של המוסד האקדמי עצמו:

1. פיתוח מנהיגות הדור הבא לאימפקט חברתי: שני התפקידים הראשונים עולים בצורה זו או אחרת בכל המרכזים שנסקרו על ידינו, יחד עם זאת פיתוח דור המנהיגות הבא ניתן לייחס בד"כ למוסדות המובילים בתחום כמו אוקספורד, סטנפורד ו-UCL.
2. הגדלת החשיפה של סטודנטים לכלכלת אימפקט: בין אם זה במסגרת מגוון רחב מאוד של קורסים ונושאים שקשורים לאימפקט (Kellogs כדוגמא), בין אם זה הובלת תפיסה מסויימת (כמו המרכז של AIT בתאילנד ששם דגש רב על פיתוח ותורתו של פרופ' מומחמד יונס), או בין אם זה פעילות משמעותית שמתחילה בתאי סטודנטים והתארגנויות עצמיות שמקבלות גושפנקא נוספת ע"י המוסד האקדמי בהמשך (דוגמת המרכז של ברקלי).
3. יישום פרוייקטי ייעוץ/הטמעה בשטח: התמחויות, יזומויות ופרוייקטי ייעוץ בדגש פרקטי ויישומי. דוגמא מעניינת מגיעה מ-FLASCO במקסיקו אשר מתמחה ביצירת תוכניות קצרות טווח מוכוונות אנשי עשייה להובלת שינוי בעולמות של קיימות ואקלים.
4. שילוב בין אנשי מקצוע וחוקרים במטרה לבסס למידה וחדשנות בשדה: דוגמא מעניינת היא מרכז גורין בNYU שמתמקד בממשקי עולם האימפקט עם שדה המשפט. במסגרת ביה"ס למשפטים, המרכז שם דגש על מפגש ושיח תמידי בין חוקרים, סטודנטים, אנשי פרקטיקה, עו"ד, שופטים, אנשי מדיניות ועוד כדי לפתח פתרונות חדשניים ולזהות את המגמות הבאות של התחום.
5. מחקר ביקורתי ופיתוח תיאורטי חדש של שדה האימפקט שמתגבש כתחום דעת. דוגמא מובהקת היא Hertie School בגרמניה שמבקש לקרוא תיגר על הנחות מוצא של פתרון שוק ליצירת מענה לאתגרים חברתיים, ללא מעורבות והובלה של הממשלה והמגזר הציבורי בכלל.
6. קשרי קהילה ועידוד אקו-סיסטם לתמיכה בחדשנות ויזמות אימפקט. דוגמא מובהקת היא ביה"ס למנהל עסקים ESSEC בצרפת, ששם יהבו על פיתוח קהילה ואקו-סיסטם לאומי של יזמות חברתית וליווי שלהם, הדגש שלהם הוא לא לתוך המוסד האקדמי.

תחום רווי מתחים

למרות שבאוניברסיטאות רבות בעולם קיימים מרכזי אימפקט, לא קיימת אחידות בין המוסדות הן במהות המרכז, במטרותיו, בתוכן הפעילות, באנשים שמרכיבים אותו ואפילו במידת המעורבות של הסטודנטים בפעילות המרכז. מעבר למגוון הרחב שתואר כאן, זיהינו שהתחום רווי מתחים ואין פתרון ביה"ס נוסח one size fits them all.

את ניתוח המתחים השונים ארגנו תחת שלוש שאלות מרכזיות: מי האנשים? מה מוקד הפעילויות והדגשים התמתיים? ואיך המרכז בנוי, מאורגן ומנוהל? הרעיון הוא להציג את המגוון העצום שזיהינו באמצעות צירים שמדגימים את הקצוות שונים, כאשר מרבית המרכזים נמצאים איפשהו באמצע הציר.

מי האנשים שמעורבים במרכזי אימפקט?

1. ניהול מרכז האימפקט: בין אקדמי לאיש פרקטיקה. למרות שבחלק מהמרכזים הניהול היה בידי איש מחקר ואקדמיה קלאסי (לדוג HSE ברוסיה), פגשנו מרכזים רבים אחרים שהעדיפו להביא פיגורה מהשטח, אחרי עשייה מרובה בשדה החברתי והכלכלי, לרוב בלי תואר דוקטורט – כדי לתת נופך יישומי למרכז (דוגמא מובהקת מגיעה מKellogs או מ-SMU בסינגפור, שדמות המנהלת שם רחוקה מעולם התיאוריה והמחקר, אך מביאה ניסיון ניהול בעולמות האימפקט). לעיתים יושם מודל של ניהול בצוותא שמשלב של שני הקצוות הללו (גמו בקיימבריז, שם יש ניהול ה-co ואחד המנהלים הוא פרופ' עם מונטין אקדמי והשני מביא ניסיון פרקטי בכיר).
2. קהל היעד – בין אליטות למובילי שינוי בשטח: חלק מהמרכזים כיוונו לטייפ הקלאסי של סטודנטים מצטיינים ואיכותיים באוניברסיאות יוקרה (לדוגמה LSE), ואילו אחרים עשו מאמץ אקטיבי ומוצהר לייצר גיוון ולהגיע לקהלים בשטח. קיימבריז' לדוג' מפעילה תוכנית ייעודית שנועדה לאתר בשטח פעילים חברתיים בשכונות מצוקה ולמשוך אותם להכשרות מעשיות קצרות כדי לתת כלים נוספים. אוניברסיטת Rutgers בארה"ב, כדוגמה אחרת, שמה דגש מיוחד על גיוון אוכלוסיית הסטודנטים (לרוב דור ראשון להשכלה) והרבה מהפעילויות במרכז האימפקט מתמקדות בזה.
3. מיקוד פנים מוסדי או מיקוד קהילתי: חלק גדול מהמוסדות ראו את המחוייבות שלהם כלפי הסטודנטים במוסד האקדמי והתמקדו בפעילויות פיתוח מנהיגות הדור הבא והגדלת החשיפה של סטודנטים לכלכלת אימפקט (כמו אוניבריסטת האונוי או נוורטווסטון). לעומתם מוסדות אחרים מיקדו את הפוקוס שלהם על פעיליות קהילתיות רחבות יותר (דוגמה קיצונית קצת היא ESSEC בצרפת, שהרוב המוחלט של הפעילות שלהם לא קשורה לסטונדטים במוסד).

מה מבנה המרכז והיכן ממוקם באוניברסיטה?

1. מעמד ומיקום בתוך האוניברסיטה: למיקומו של מרכז האימפקט, ולעצם ההגדרה שלו כמרכז – אל מול תכנית, יוזמה, מועדון ודברים נוספים – יש משמעות ונגזרות פרקטיות מהותיות. כך שמענו ממרכזים שנמצאים תחת פקולטה או ביה"ס מסוים על קושי בשיתוף פעולה מול מחלקות אחרות ורתימת סטודנטים מתחומי דעת שונים לפעילות (לדוג' Kellogs), לעומת זאת מרכזים עצמאיים מקבלים דירקטיבה רחבה וחוצת המוסד האקדמי (כמו UCL). 
2. תמתי או רב-דיסציפלינרי: במובן מסויים המיקוד התמתי יכול להיות נגזרת של הציר הקודם של מיקומו של המרכז (כמו LSE או אוניברסיטת שיקגו). יחד עם זאת, הממצאים העלו שגם מרכזים שנמצאים בתוך פקולטה מסוימת, עדיין יכולים להיות עם גיוון רחב למדי, כך למשל בקיימבריז' שהגדירו את המרכז שלהם רב-תחומי וככזה כולל עובדים סוציאליים, כלכלנים, מעצבים, פסיכולוגים ועוד.
3. תארים אקדמיים מובנים מול תוכניות הכשרה פרקטיות: רוב המוסדות לא קראו תיגר על הסדר הקיים בתוך האוניברסיטה פנימה, תוך הצמדות למסגרת המוכרת של תואר ראשון, תואר שני וקורסים אקדמיים (כך בהאנוי, בברקלי, LSE). מוסדות אחרים שמו דגש על הכשרות מעשיות, קורסים לבכירים (executive education), דוגמאות ניתן לראות בקיימברי', UCL וגם מרכז Betha בדרוא"פ.
4. מקורות מימון: הכסף הוא פרמטר חשוב לעיצוב ורוחב היריעה של המרכז, ולאיפיון המקורות התקציביים יש משעות גדולה למדי. גם לדוגמא בHSE  ו-Hertie רוב התקציב הגיע מכסף תקציבי ומקורות פנים-אוניברסיטאיים. לעומת זאת החלק הארי של המוסדות נולדו כתולדה מתרומה מאוד גדולה של תורמים פילנתרופיים (SMU או מרכז Bertha בדרוא"פ) או תרומות של רשת הבוגרים (מרכז גורין בNYU).

מה מוקד פעילות מרכז האימפקט?

1. מחקר מול הוראה: ברוב המוסדות שמיפינו וראיינו היה תמהיל כזה או אחר של מחקר, הוראה ופרוייקטיים ישומיים. המתח הזה לא ייחודי למרכזי אימפקט אלא מאפיינים את השדה האקדמי  בכללותו. יחד עם זאת, בחלק מהמרכזיים היתה נטייה מובהקת לכיוון קצה אחד של הציר – כך למשל HSE ברוסיה ו- Makerere  באוגנדה העלו את המחקר על נס, וסטודנטים נתפסו כמו מוצר לוואי. ואילו במרכזים כמו קיימבריז', ברקלי ו-AIT הדגש היה על הוראה והקניית מיומנויות לסטודנטים ועמיתים בתוך המרכזים.
2. ממוקד כישורי פתרון או ממוקד עולם הבעיה: מתח מרכזי מובהק מצאנו בין המיקוד בכלים פרקטיים ליישום פתרונות (מימוניים, יזמיים, טכנולוגיים) לטובת פתרון אתגרים חברתיים מורכבים (כמו מכון Aspen, FLASCO וגם ESSEC). מרכזים אחרים ביקשו להתרחק מפתרונות אינסטנט ולהתעמק יותר בעולם הבעיה – למפות ולהבין לעומק את הגורמים המבניים והמודלים המנטליים שמובילים להיווצרות הבעיה, עוד הרבה לפני שרצים לייצר פתרון. דוגמאות מובהקות ניתן למצוא ב-UCL ששמים דגש על שת"פ רב-מגזרי בהגדרת בעיות ובאוקספורד שמקדמים את התפיסה של חשיבה מערכתית. אוקספורד אף קוראים תיגר על יזמות חברתית ככלי אולטימטיבי בדוח המפורסם של דניאלה פאפי Heropreneurship והם יזמו תחרות בינלאומית של מיפוי מערכתי של עולם הבעיה – Map the System.
   
3. ממוקד שוק או ממוקד מטרות-על: הציר הזה במידה רבה מסמל שוני מהותי בגישה של מרכזי אימפקט בגישה לשדה – האם מדובר בשדה צר יחסית של שורת רווח כפולה/משולשת (עסקית-חברתית-סביבתית) והפתרונות הם פתרונות שוק (כמו בKellogs, Aspen ו-LSE). הצד השני של הספקטרום קורא תיגר על הראיה הצרה ועל העובדה שהפתרונות הם בהכרח מהשדה העסקי. מרכזים כמו Hertie  ובראשן UCL מאתגרים את התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית ומבקשים לתת מקום מרכזי בהרבה למגזר הציבורי ולהגדיר מטרות-על (missions). מטרות-על מגדירות ערך ציבורי שיתופי ותכנית עבודה רב-מגזרית להשגת מטר העל דרך מטרות ויעדי משנה. למעשה סוג של כוכב הצפון שמגדיר את ההישג הנדרש: מה רוצים להשיג, לאן רוצים להגיע – הן בהיבט של תעדוף אתגרים חברתיים, והן ברמה של רתימת חדשנות להובלת שינוי ומדידת האימפקט. 

הסתקרנתם?

אז גם בארץ תעשיית האימפקט פורחת. היא סקירה שעשיתי לא מזמן על תוכניות הכשרה כאלה ואחרות בשדה האימפקט לאחרונה.

מוזמנים לחפש שני קורסים שאני הולכת ללמד שנה הבאה במסגרת מרכז קיימא של אוני' חיפה.