בתחילת ספטמבר 2019 – הובלתי סיור משווה בדנמרק – בריטניה – פינלנד – אסטוניה – צרפת.
דיוני תוכן מעמיקים ב- OECD וסמינר למידה ב- INSEAD Executive Education אם אני צריכה לסכם בשתי מילים: אמון ותעוזה. או Trust and Courage, כי באנגלית הכל נשמע בומבסטי ומרשים יותר:) לאורך כל השבוע וחצי האחרונים דיברנו על אמון, אמון ועוד קצת אמון – בין הממשלה לאזרחים, בין האזרחים לממשלה, בין האזרחים לבין עצמם… היו לנו גם הרבה אלמנטים של חדשנות, מקצועיות, ממלכתיות, אחריות, יכולות, ושירות. בהחלט חומר לעיבודי עומק.
אספתי 13 תובנות, דוגמאות ורעיונות משבועיים באירופה:

1. שאלות

כל שינוי, כל שיפור, כל חדשנות או טרנספורמציה מתחילים בשאלת שאלות. הרבה פחות סימני קריאה, אלא יותר סימני שאלה – האם? כיצד? עד כמה? ומדוע? בקונטקס של הקייס סטאדיס שלמדנו באינסאד זה בד"כ מתרכז ל"למה אין מענה על הצורך הזה?" ואילו בקונטקסט הציבורי-חברתי הדגש צריך להיות "עבור מי ובשם מה אנחנו פועלים/יוזמים/מקדמים מדיניות?"

2. רתימה של רשת

רשת חזקה וסגורה אמנם נותנת תחושה של בטחון וקהילה, אבל היא בעצם חוסמת כניסה של רעיונות חדשים,של השראה הדדית ויוזמה. גוונו את האנשים שאתם מסתובבים איתם. ככל שיש שם ניתוקים ואנשים שלא מכירים אחד את השני, קוראים שני דברים חשובים: א. אתם מעשירים את את עצמך בידע, תובנות ודרכי פעולה חדשות. ב. המיקום שלכם כמוקד אינרקציה בין הרשתות הופך למהותי ומביא ערך אקספוננציאלי.

3. לא רק דיגטציה

חדשנות זו לא רק טרנספורמציה דיגטלית! שוב – חדשנות זה הרבה מעבר לטרנספורמציה דיגטלית. טכנולוגיה זה לא הכל, יכולה להיות חדשנות אדמיניסטרטיבית-תהליכית, שירותים חדשים או (ובעיקר) אתגור קבעונות ופרדידמות של האתמול. כבר יותר משנה מנסה להנחיל את התפיסה כחלק מה #אקסלרטורלחדשנותציבורית. כמה כייף לקבל גושפנקא גם ממחקרי עומק של ה-OECD וגם מחזית הניתוחים של INSEAD 🙂

4. יש גם מחירים

שינוי דורש ממישהו לשלם מחיר. זה יכול להיות מחשש, מקושי, מאיום, מאגו… הסיבה לא באמת משנה, מה שמשנה שצריך לדעת לנהל את השינוי הזה ולתווך אותו לצד השני שמרגיש נפגע.
בסיור הלימודי שלנו בחו"ל שמענו על הרבה רפורמות מעוררות השראה והרבה הצלחות, קצת פחות שמענו על מחירים, על מפסידים ועל כשלונות מפוארים.

5. ניסויים מבוקרים

פינלנד עושה ניסויים בבני אדם. רגע, מה? מיזם Experimental Finland בעצם נותן מעטפת חוקית לניסוי ותהייה בהפעלת של תוכניות חלוציות וספק מהפכניות במימד קטן של ניסוי. הפיילוט נבנה ונבחן כניסוי מדעי כדי לבחון תוצאות, השלכות רוחב, ישמות פוליטית ועוד – כדי לקבל החלטות מדיניות ע"ב דאטה אמיתי.

6. ממשל זמין ומתקדם

באסטוניה, לעומת זאת, הסקטור הציבורי מוביל בהרבה על הסקטור העסקי (והחברתי בכלל רק בשוליים). מדהים לראות איך מדינה פוסט-סובייסטית מגיעה תוך 30 שנה לכך שכמעט כל הממשקים של האזרח מתבצעים און לין בלחיצת כפתור אחד או שניים. ת.ז. חכמה וקוד אישי מאפשרים גישה לתשלומי מסים, היסטוריה רפואית, רישיון נהיגה ורכב, חברות בספריה, חשבון בנק, ארנונה וכו'.

היופי שהם יצרו מערכת מבוזרת לחלוטין – X Road– של מידע (בכל זאת טראומת האח הגדול), וכל המערכות של הממשל המרכזי והמקומי יודעות להתקשר ולמשוך מידע רלוונטי וכך בעצם ביטולו לחלוטין צורך בטפסים ולבקש מידע מהאזרח. הכל התחיל בראש הממשלה הראשון ב91' (שאגב היה בין 30) והחלטה אסטרטית שהולכים להפוך לe-government. תעוזה אמרנו?

7. אמון והסכמים

דנמרק מציגה מודל מעניין שבו אין כמעט חקיקת מגן על עובדים. לא שעות עבודה, לא פנסיה חובה, לא שכר מינימום או ימי חופש שנתיים. כלום, נאדה. מה כן יש? הסכמים קיבוציים בין מעסיקים לעובדים במטריצה מסועפת של מאות הסכמים לפי סקטור, מגזר, מיקום, גודל החברה ועוד. הממשלה כמעט ואיננה צד… והחדשות הטובות הן שהשביתה האחרונה במדינה היתה לפני 21 שנים. אמון כבר אמרנו?

8. תושב רווחי

עוד נתון מעניין מדנמרק – לעיריית קופנהגאן יש יותר תקציב ממה שהיא יכולה להוציא. ממש ככה. איך זה קורה? במבנה המסים שלהם תושב בעצם מאוד רווחי לעירייה (ולא גרעוני כמו בארץ), ולכן מגמות העיור הכלליות גורמות לתקציב עודף שכבר לא יודעים מה לעשות איתו.

9. תוכניות עתודה ייעודיות

זמן מעבר תפקיד ממוצע של עובד ציבור בריטי הוא כשנתיים. מכון המחקר שביקרנו בו הציג לא מעט ביקורת על הנושא, אבל תחשבו על הגיוון והדם החדש שנכנס למערכת באופן שוטף ומביא ידע ושיטות עבודה אחרות. בוגרי fast stream – המקבילה הבריטית של תכנית צוערים לשירות המדינה – עוברים כל 6-12 חודשים.

10. Ed-tech

טכנולוגיות למידה, ed-tech הן לא העתיד הן ההווה. שמענו עשרות רבות של מרצים, פרזנטציות וים נתונים. רק חווית משתמש מרעננת, אינטראקטיבית וחוויתית הצליחה להשאיר רשמים שהן חוויות עומק ולא רק נתונים יבשים.

טכנולוגיות הלמידה כוללות כל אמצעי מבוסס טכנולוגיה המסייע למשתמש בה לתווך הדרכה ולהטמיע ידע ומיומנויות. אמצעים אלה כוללים: מערכות מולטימדיה, אנימציה, רשתות חברתיות, משחקי מחשב ורשת, לומדות אינטראקטיביות, מציאות מדומה ורבודה ומה לא… בסדנה באינטראקטיבית שלנו ב-INSEAD הצוערים עברו סימולציה ממוחשבת חכמה, שמתאימה את תשובותיה לפי הפעולות שכל צוות נוקט.

11. מטריצת חדשנות מגוונת

מודל החדשנות הציבורית של ה-OECD מציג מדרג רב-מימדי איך עושים חדשנות ציבורית: בין Enhancement (כלכלה התנהגותית, לעשות דברים טוב ומדויק יותר), לMission Oriented (לפי יעד לאומי רחב, כמו שינוי אקלים או פריצת דרך בחקר החלל). בין Adaptive (לעמוד בקצב הציפיות של הקהל והתפתחות הטכנולוגיה) וכלה ב- Anticipated (להיות בחוד החנית והערכות אל הלא נודע). אין פתרון ביה"ס שמתאים להכל, אך מה שאני יודעת בוודאות זה שבעולם הסינגולרי שלנו – סקטור ציבורי שרוצה להשאר רלוונטי חייב לפתח כישורים בכל אחת מחזיתות.

12. לפתוח את הראש

אי-אפשר לעשות "יבוא" של פתרון קונקרטי, כלי מדיניות או תוכנית כזו או אחרת. הדברים תמיד תלויי קונטקסט, תרבות, הסיטוריה ורקע שחשובים לא פחות. למה בכל זאת "לבזבז" כספי ציבור ולהוציא 30 אנשים לסיור חו"ל? כי זה פותח צ'קרות והרבה מאוד נקודות עיוורון. רק התובנה שאפשר גם אחרת ושאפשר לגשת לפתרון בדרך שונה ערכה לא יסולא בפז!

13. לפתוח את הראש

אי-אפשר לעשות "יבוא" של פתרון קונקרטי, כלי מדיניות או תוכנית כזו או אחרת. הדברים תמיד תלויי קונטקסט, תרבות, הסיטוריה ורקע שחשובים לא פחות. למה בכל זאת "לבזבז" כספי ציבור ולהוציא 30 אנשים לסיור חו"ל? כי זה פותח צ'קרות והרבה מאוד נקודות עיוורון. רק התובנה שאפשר גם אחרת ושאפשר לגשת לפתרון בדרך שונה ערכה לא יסולא בפז!