Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

עבודת הממשלה עם סטארטאפים – הילכו שניים יחדיו?

Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email

חדשנות פנים רבות לה, וכמו שעולה מהסקירה הזו ההיבט הטכנולוגי רחוק מלהיות הבודד. בוא בזמן, האם כאשר הממשלה מבקשת להטמיע פתרון טכנולוגי עליה לפתח מוצר ייחודי tailor made?

לא בהכרח.
בניית ערוצי שת"פ עם האקוסיסטם הכללי של אומת הסטארטאפ יכול להיות ערוץ מוצלח הרבה יותר.
ובאמת בשנים האחרונות, ישנה התעוררות בנושא והבנה שהממשלה לא צריכה להיותה אחרונה בתור להטמיע פתרונות טכנולוגיים. יש מגוון רחב של יוזמות ורק עם נשכיל להבין כיצד נכון לבנות את מערכת היחסים של עבודת הממשלה עם סטארטאפים – נוכל להנות משני העולמות.

לאחרונה השתתפתי בסמינר טרנספורמציה דיגטלית של עתודות לישראל. רשומה זו מתבססת בחלקה הגדול על הרצאה מרתקת של שירה לב-עמי, כיום מהג'וינט ובעבר ממשרד הבריאות.

בראיון בגלובס של יאיר פראנק, לשעבר ראש רשות התקשוב הממשלתי, מציין כי: "הרשות מובילה את חזון 'האזרח במרכז'. הרשות פועלת לאתגר ולפרוץ את גבולות החדשנות בממשלת ישראל ולגייס את אומת הסטארט-אפ לשורות הממשלה. מדובר ב-win win – הממשלה תהנה ממוצרים חדשניים שיסייעו לה לתת שירותים דיגיטליים ברמה גבוהה יותר לאזרחים ולעסקים ובכך להוריד את הנטל הבירוקרטי. חברות הסטארטאפ יזכו ל'מגרש משחקים' חסר תקדים בערכו ובהיקפו שבו יוכלו לבצע תהליך הוכחת יכולת וכן יזכו בחשיפה מול ממשלות בעולם ומול גורמים עסקיים ומשקיעים".

אבל איך עושים את זה?

על פניו הדרך ברורה ופשוטה – מוציאים מכרז, נותנים לסטארט אפ להגיש מועמדות… והנה בבקשה יצאנו התקשרות. אממה, המציאות קצת יותר מורכבת מהמודל הפשטני הזה. ולכן בקבועי הזמן להוצאת מכרז, בחירת זוכה ודרישת ערובות כאלה ואחרות מייצרות סיטואציה שבה לסטארטאפ קטן לא משתלם ולא הגיוני להכנס למערכת יחסים עם הממשלה.

אם כך, כמו כל שיתוף פעולה פורה ומשמעותי, כי לרתום את הצד השני לשיתוף פעולה חייבים להבין מה מניע אותו. רתימת שותפים היא שלב קריטי במימוש מנהיגות הסתגלותית – זהו רגע המעבר מיוזמה אישית לתהליך מערכתי.
הרתימה יוצרת הבנייה משותפת של מציאות חדשה. הרתימה מתרחשת על בסיס המשגה של אתגר משותף שנוגע לרבים, ומצריכה יצירה של שותפות שוויונית.

ולכן נפרק את אילוצי/צרכי הסטארטאפ, ואח"כ אפשר יהיה להבין כיצד הממשלה יכולה לרתום אותו לשת"פ מוצלח:

1. מהירות

לסטארטאפ יש בדרך כלל משאבים לחודשים ספורים קדימה והוא מחוייב להגיע לאבני הדרך הבאות (התקנה, מכירה וכו') במהירות רבה. עיכוב של מספר חודשים, שנראים מעט בעיניים ממשלתיות, יכול להרוג סטארטאפ.
המייסדים בד"כ מקבלים שכר נמוך, אם בכלל, ורוכשים בזול שירותים אחרים. לכן, חשוב לשלם לסטארטאפ עבור פיילוט ולהביר תשלום מיד ולא בשוטף פלוס 60 או במקרים מסוימים גם 90 .

2. ראיית המוצר

הסטארטאפ מעוניין לפתח את המוצר שאותו ימכור ללקוחות נוספים. דרישות להתאמה ייחדוית בהיקף גדול הופכת את הפעילו לפרוייקט, שאינו בתחום המומחיות של הסטארטאפ ואינה כדאית עבורו.

3. שמירה על הקניין הרוחני

סטאטרטאפ פועל לפתח קניין רוחני ייחודי שהוא הטכנולוגיה והמוצר המוצע. כל דרישה המסכנת את ה-IP שלו הופכת את שיתוף הפעולה כולו למסוכן ולא נכון עבור הסטארטאפ. למעשה ניסיון לשמר את הקניין הרוחני בידי הממשלה מסמנת מראש לסטארטאפ שאנחנו לא רואים את הצרכים שלו.

4. גישה למשתמשים

הסטאטרטאפ זקוקה לגישה ישירה למשתמשים בכדי להבין באיזה מידה המוצר עונה ע צרכיהם ולהתאים את מפת הדרכים המוצרית. התפיסה של הממשלה לרוב היא להגן על פרטיות וגם לשמור על סודיות המידע – ולכן לא לחשוף את הסטארטאפ למשתמשים (דבר שמקשה על היזמים לעשות התאמות במוצר)

5. טווח קצר

סטארטאפ משתנה ומשנה כיוון תדירות ולכן קשה לו להתחייב לטווח רחוק ולהמשיך לפתח או לתמוך במוצר. חלק גדול מהסטארטרפים לא יודעים האם ובאיזו מתכונת יהיו קיימים עוד שנה.
כאשר המשרד מבקש להתקשר עם אופציה לתמיכה שלוש שנים קדימה, זה מייצר סיטואציה מורכבת עבור הסטארטרפ.

אז מה עושים?
מודל עבודת הממשלה עם סטארטאפים

בבסיס המודל עומדת ההנחה שכדי שעבדות הממשלה עם סטארטאפים תהיה מוצלחת, היא צריכה לשמור על גמישות ולאפשר פתרונות ייחודיים – בהתאם ללב ההתפתחותי של הסטארטאפ.
כך למשל, בשלבים הראשונים של create וגם release הסטארטאפ עסוק באיפיון מוגדר של הבעיה, בדיקת מספר פתרונות ומחפש להריץ פיילוט כדי לקבל פידבק וללמוד מלקוחות אמיתיים.
זה שונה בתכלית השינוי מסטארטאפ מבוסס שמחפש לעשות scale עם המוצר המוגמר שלו וארסנל לקוחות מרוצים.
בתוך הבנה של השלב שבו נמצא המיזם שלפנינו, נוכל להבין כיצד נכון להבנות עבודת ממשלה עם סטארטאפים בצורה המיטבית.

וממש מתוך הבנה זו של עבודת הממשלה עם סטארטאפים, רשות התקשוב ורשות החדשנות פרסמו בשנה החולפת קול קורא לסטארטאפים ולחברות טכנולוגיה ישראליות להגיש בקשות תמיכה ב"תוכניות הרצה" (פיילוטים) לטכנולוגיות שדורשות גישה לנתונים ממשלתיים.

הבקשות הזוכות ייהנו מתקציב של כמיליון עד שני מיליון שקל בשנה.

וגם ליווי מקצועי של מומחי התקשוב הממשלתי. המערכות החדשניות יפותחו במסגרת "ארגז חול" שייפתח עבורן במערכות המידע הרלוונטיות, שיאפשר לבדוק את הטכנולוגיה מבלי להשפיע על נתוני אמת.

מה עם קצת סיפורי הצלחה?
בשמחה.

בשמחה. טוב שבאתם.

אז באמת לקול הקורא שלמעלה ניגשו לא מעט חברות – וישנן מיזמים שנמצאים כבר עתה בפיתוחים של מערכות שנותנות מענה אפקטיבי לאתגרי המערכת הממשלתית.
אבל הנה כמה דוגמאות קונקרטיות של התקשרות הממשלה עם סטארטאפים – שאופיינו בשת"פ חיובי ומוצלח לשני הצדדים:

ומה כל זה אומר עליכם?

אומרים שתמיד חשוב לסיים פוסט עם קריאה לפעולה קונקרטית.
ובכן, אם יש מסר אחד בפוסט הזה שרציתי להעביר הוא העובדה שיש הרבה דרכים להטמיע שינוי, והטמעה טכנולוגית היא בהחלט חשובה!
כן זה מורכב, עלול להיות בירוקרטי ולעיתים מתסכל?
אז מה?! מי אמר ששינוי חייב להיות תמיד קל 🙂
בואו להיות חלק מהקהילה של מנהיגות מחוללת שינוי וחדשנות פה:

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21