עריכת גנום – איום או הזדמנות?

מחקר חדש מגלה שכמעט שליש מאזרחי ארה"ב אומרים שהם ישתמשו בעריכת גנים כדי ליצור צאצא אינטליגנטי יותר. המחקר שפורסם בכתב העת Science לפני כשבועיים, כלל סקר ששאל את המשיבים אם הם ישתמשו בטכנולוגיות בחירת עוברים ו/או עריכת גנים כדי ליצור ילדים חכמים יותר ובעלי סיכוי גבוה יותר להיכנס לקולג' בדירוג גבוהה (ליגת קיסוס ואחרים). נאמר למשיבים לדמיין שהטכניקות הללו קיימות, שהן בחינם ובטוחות (אף אחת מהן אינה נכונה כרגע).

38% מלאים אמרו שהם ישתמשו בבחירת עוברים. ו-28% אמרו שהם ישתמשו בעריכת גנים.

תנו לתנות הזה רגע לשקוע.

האדם הביוני ערוך-הגנים נראה קרוב יותר מאי פעם.

מדע בדיוני פוגש את המציאות

בשנת 1997 (כן, אני היתי עוד בשלהי שנות התיכון שלי) יצא סרט הוליוודי Gattaca בכיכובו של איתן הוק על מציאות מטורפת שבא גנטיקה, וגנים "משופרים" קובעים לא רק את היכולות המולדות של הילוד, אלא את מסלול הקריירה שלו, הגישה להזדמנויות של מוביליות חברתית, יכולת ההכנסה הפוטנציאלית שלו, מערכות היחסים שהוא ינהל ועוד..

המדען הסיני He Jiankui הגיח שוב לקהילה המדעית החודש לאחר תקופה של שלוש שנים בכלא באדיבות הCCP.

בראיון עם עיתון הגרדיאן הבריטי, הוא הודה שהוא "פעל מהר מדי" כשבשנת 2018 יצר את התינוקות הראשונים בעולם עם גנום ערוך. עבודתו עוררה גינוי מהיר וכמעט אוניברסלי.

אבל, שוב – 28% מאזרחי ארה"ב שנסקרו על ידי המחקר למעלה אמרו, במילים אחרות: "בטח, אני אערוך את התינוק שלי אם זה אומר שיש לה סיכוי טוב יותר להיכנס להרווארד."

נכון, 28% הם עדיין מיעוט ברור. אבל עולם שבו אחד מכל ארבעה תינוקות – או אפילו חלק מזה – מהונדס גנטית לאינטליגנציה גדולה יותר הוא עולם שפועל אחרת.

ואם זו התחרות שהילדים שלי ושלכם יגדלו לתוכה, מה אתם היית בוחרים?! 

רגע, אבל מה הסכנות/ השלכות החברתיות האפשריות?

טוב ששאלתם. זו בדיוק מטרת הניוזלטר של היום.

כידוע, אין לי כדור בדולח ויודעת להגדיר במדוייק מה צופן לנו העתיד ולאן המגמות הללו הולכות.

מה שאני כן יודעת להגיד זה להציב מספר תמרורי אזהרה ולנתח השלכות פוטנציאליות של טכנולגיה פורצת הדרך הזו על העולם החברתי:

  • למי תהיה גישה ומי יישאר מאחור – עריכת גנים צפויה להיות יקרה בהתחלה וזמינה רק למי שיכול להרשות זאת לעצמו, וכמו הרבה פיתוחים פורצי דרך יכולים להחריף את הפער בין עשירים לעניים. מה שאנחנו עלולים למצוא אנשים ביוניים חכמים-חזקים-ובריאים שהם עשירים, וכל שאר העולם נשאר מאחור.
  • גיוון והכלה – רבות דובר בעשורים האחרונים על חשיבות הפרספקטיבה הרחבה, על יכולת לקבל את האחר, לקיים שוק רעיונות ודעות פורה. יש אינספור מחקרים על חשיבות הגיוון והתרומה לחדשנות; אבל אם בעתיד נראה יותר ויותר אנשים מהונדסים גנטית לפי שטנץ מסויים אנחנו יכולים לאבד חלק מהעושר התרבותי, הפיזי והרוחני.

מתוך מחקר שפורסם ב: Harvard Business Review

  • חיזוק הטיות קיימות: בעולם של מדרון חלקלק, ניתן להשתמש בעריכת גנים כדי לבחור עבור תכונות מסוימות, כגון גובה או צבע עור, מה שעשוי לחזק הטיות וסטריאוטיפים קיימים. זה יכול להוביל לחברה שבה קבוצות מסוימות נחשבות לעליונות על סמך המבנה הגנטי שלהן, ולקדם אי-שוויון חברתי. בהקשר הישראלי לא צריך להפליג יותר מדי בדימיון, מי אמר המהפכה של הגזע הארי ולא קיבל?!
  • החמרת סטיגמות על כל מי שסוטה מהסטנדרט המושלם. עריכת גנים יכולה לשמש כדי למגר הפרעות גנטיות (דבר מבורך כשלעצמו, אבל זה יכול גם להגביל ולפגוע בכל אחד עם תכונות לא מושלמות, וליצור חלוקה בין אלה שנחשבים "נורמליים" לבין אלה שאינם.
  • שאלות של חוקיות – ניתן על פניו לטעון שהדרך להתמודד עם הדילמות היא להוציא פעולות של התערבות בעריכת הגנום מחוץ לחוק. אבל השאלה איפה עובר הגבול של התערבות הרגולטור, אם אנחנו מאפשרים ניתוחים פלסטיים שיכולים לשנות לחלוטין את המראה למה למנוע התערבות שיכולה לסייע באריכות חיים ובבריאות? ובכל מקרה, בהינתן התמריץ של היתרון היחסי, כל סוג של רגולציה ניתן לעקוף בצורה כזו או אחרת.
  • שאלות אתיות על גבולות הגזרה של מה זה אומר להיות בן-אנוש. מי יחליט מה מותר ומה אסור? איפה גבולות הגזרה בהערבות? ומה יקרה במשטרים לא דמוקרטיים, בהם ההחלטה על ההתערבות איננה רק של הפרט אלא אולי של הממשל? מה יקרה למי שלא ירצה לקחת חלק במשחק? ובכלל איפה הגבול של מה זה סביר ואיפה זה כבר לשחק תפקיד של אלוהים?!

בסופו של דבר תמיד היתה ותמיד תהיה לנו טכנולוגיה פורצת דרך. היכולת המדעית לערוך גנום – אנושי ולא רק – יש לה פוטנציאל עצום. במחקר אחר של Science החוקרים מיפוי את שלל הפיתוחים והפתרונות על בסיס CRISPR.

השאלה שנותרת היא מה אנחנו כאנושות נעשה עם זה?

ריטה גולשטיין-גלפרין

ריטה גולשטיין-גלפרין

בקצרה: חיה, חוקרת ונושמת את עולמות המנהיגות והחדשנות – בעיקר השילוב בינהם כמחולל שינוי.

בהרחבה: מרצה ומנטורית, מנהלת תכנית הכשרה למנהלים בסקטור הציבורי; יזמת חברתית; מייסדת של האקסלרטור לחדשנות ציבורית; עו"ד ודיפלומטית לשעבר ומקימה של הנספחות הכלכלית ל-OECD.
משרתת ציבור בכל רמ"ח אברי. יזמת בנשמתי.

פוסטים נוספים

השוואה בינלאומית

חדשנות עירונית – דוגמאות מהעולם

האתגרים העומדים בפני הרשויות המקומיות כיום עצומים. אין פתרונות קסם חדש, אך נדרשת הטמעה של חדשנות עירונית להובלת שינוי בר-קיימא לאתגרים מורכבים.

כל הזכויות שמורות – Makeover Strategy – ריטה גולשטיין-גלפרין ©  2019-2020.
התכנים בבלוג מייצגים את דעותיי האישיות בלבד.

חדשנות. מנהיגות. שינוי

בין אם אתם משרתי ציבור בעבר או בהווה, יזמים חברתיים, יועצים שמלווים תהליכי שינוי או פשוט תומכים נלהבים מבחוץ – בואו להיות חלק מהשינוי!

משרת-הציבור-של-המאה-ה21