בשני העשורים האחרונים יש עליה מתמדת בשיח על "ערים חכמות". אבל מה זה אומר ואיך הן הופכות לכאלה חכמות? האם זה הטמעה של טכנולוגיה פורצת דרך ועבודה מול סטרטאפים? האם זה מנגנוני העבודה שמייצרים שיתוף ציבור אמיתי מול התושבים? האם זו דרך קבלת ההחלטות? או השאיפה למיתוג מחדש של העיר?
האם התופעה של ערים חכמות היא באמת חדשה? או שהיא מושפעת מהתחזקות מגמת העל שמעצבת את פני העתיד לאורבניזציה מוגברת? והאם השנתיים האחרונות, שייזכרו במעלה ההיסטוריה כשנות קורונה – שמו זרקור מחודש על מקומן של ערים חכמות?
קצת היסטוריה רבותיי
לפני יותר מ170 שנה התפשטה בעולם מגיפה עולמית (כן כן, covid-19 לא המציא את התופעה). הפנדמיה חבקה גם את כל האזורים הצפוניים של אירופה ואמריקה. רוסיה ספגה את המגפה השלישית באופן הקשה ביותר, כשהמגפה גובה את חייהם של כמיליון בני אדם.
בקיץ 1854, העיר לונדון נפגעה מהתפרצות הכולרה האינטסיבית ביותר בתולדותיה. בשכונת סוהו בווסט אנד של העיר, מאות תושבים החלו לחלות ולמות כמעט בן לילה. לרופא מקומי בשם ג'ון סנואו (לא, לא זה של משחקי הכס… זה היה כינוי מקובל לילדים ממזרים) היה רעיון מהפכני – לרשום כל מוות על מפת העיר ולחקור מקבצים שונים של הרוגים. באמצעות עבודתו – סנואו איתר את מקור ההתפרצות, באר ציבורי מזוהם בשתייה ברחוב ברוד. הוא הראה שכולרה מועברת במים – לא באוויר, כפי שרוב הממסד הרפואי האמין. פריצת הדרך שלו תחולל מהפכה בגישת הערים לתברואה, כך אולי חשוב יותר היא בעצם סימנה את ההתחלה של שימוש בדאטה לקבלת החלטות מושכלות, חשיבה מערכתית וחיזוקן של ערים חכמות.
ערים חכמות בעת המודרנית
אבל איך יודעים מיהן הערים החכמות? כיצד משווים בין תפוחים לתפוזים? ובאילו תחומים נבחנת אותה דיגטציה וקבלת החלטות חכמה ברשויות המקומיות?
בשנת 2017, ארגון ה- World Competitiveness Center חבר לאוניברסיטה הטכנולוגית של סינגפור כדי לייצר מפת אינדיקטורים לערים חכמות. השאיפה היתה לייצר אינדקס שמשלב בין מדדים כלכליים וטכנולוגיים מחד, ו"ממדים אנושיים" של ערים חכמות (איכות חיים, סביבה, גיוון והכלה) מאידך. המדד בוחן ערים במדינות ברמת פיתוח שונה, ומעבר לציון האובייקטיבי שם דגש על טרנספורמציה (עליה ברמת הדיגטציה. וכן, אנחנו גם על המפה כמובן – העיר תל-אביב עלה למקום 42 בשנת 2021 (עליה של 8 מקומות מהשנה הקודמת).
לפי ה-OECD, במהלך שני העשורים הבאים, מאות ערים ברחבי העולם יוציאו יותר מ-40 טריליון דולר כדי להפוך את התשתית שלהן ל"חכמה". השקעה זו בכלים דיגיטליים יכולה לתמוך במעבר לכלכלה ירוקה יותק, על ידי סיוע בייצור וחסוך באנרגיה, שיפור ניהול התעבורה והפחתת פסולת, למשל. חלק גדול מהטכנולוגיה הזו כבר קיים. למעשה, עד שנת 2050 נוכל להפחית את הפליטות העירוניות הנוכחיות ב-90% עם טכנולוגיה זמינה.
מעניין לציין שערים חכמות – זה לא רק מצלמות שמחוברות לרמזורים ונותנות נתוני זמן אמת לדשאבורד עירוני, זה גם פתרונות לא צפויים לאתגרים חברתיים ומציאת מענים ליעדי הפיתוח של האו"ם – Sustainable Development Goals.
אז נכון שיעד מס' 11 של SDG מוקדש כולו לערים ואורבניזציה. הדגש בסקרירה מטה היא דווקא פחות בפיתוח כלים תוך-עירוניים, אלא יותר מינוף משבר הקורונה לחדשנות חברתית ומענה לאתגרים שונים ומגוונים.
פריצות דרך מעניינות בשנתיים של קורונה
לפי דוח של Capgemini, שנת 2020 היתה שנת פריצה משמעותית בהמעה של טכנולוגיות ברשויות המקומיות ומינוף של שיתוף פעולה רב-מגזרי ליצירת מענים מיטביים עבור התושבים. בדוח המפורט Fast-forward to the future: Defining and winning the post-COVID new normal, הם מציינים שמשבר הקורונה אילץ בעלי תפקידים ברשויות מקומיות להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא פתרונות יש מעין.
וכך, עם פתח השנה החדשה זו גם הזדמנות להסתכל על כמה דוגמאות סופר מעניינות שיצאו מרשויות מקומיות ביצירת מענים של ערים חכמות לאתגרים מורכבים (wicked problems) ולקידום יעדי ה-SDGs.
סטוקהולם, שוודיה : אורבניות מחודשת
שבדיה חושבת מחדש על עיצוב שכונת אורבניות בהתאם ליעדי הפיתוח, תוך התמקדות ברחוב אחד בכל פעם. יוזמה בשם Street Moves דוחפת לעיר בת הדקה, ומזמינה קהילות מקומיות להיות שותפות לפריסה ותכנון הרחובות שלהן. מיזם "one minute city" מתמקד במרחב הציבורי ממש מעבר לדלת הכניסה – תכנון השירותים ועירוב השימושים ברחוב המיידי שלך. היוזמה החלה בשטוקהולם הבירה, אך ממשלת שוודיה מתכננת לקחת אותו בפריסה ארצית במטרה להפוך כל רחוב נגיש, בר קיימא ותוסס עד 2030.
יוקוהומה, יפן : שינוי אקלים עירוני
העיר יוקוהמה החליטה לקחת את האתגר של הערכות למשבר האקלים ברצינות. בשנים האחרונות היא הפחיתה את פליטת הפחמן שלה בכמעט 40,000 טון בשנה על ידי התקנת מערכות ניהול אנרגיה ב-4,200 בתים, הצגת 2,300 כלי רכב חשמליים והפקת 37 מגה-וואט של אנרגיה סולארית. אמנם העבודה החלה לפני פרוץ הקורונה, ולא קשורה ישירות למגמה העולמית, אך בכירים טענו שהמגפה היא עוד דוגמה למשבר משבש שיש להערך אליו, בדיוק כמו שינוי אקלים ושיבושים אחרים.
סינגפור : רובוטים ותקשורת עם תושבים
והנה דוגמה מעניינת דווקא בענה ישיר למגיפה עולמית. כחלק מפריצות הדרך העולמיות לתקשור מסרים לאזרחים תוך כדי הכאוס של 2020, סינגפור השמישה "כלב רובוטי" מהתעשייה כדי שיסתובב במרחבים פתוחים וברחבי פארקים מרכזיים וישמיע הודעות מוקלטות של הנחיות ותזכורת לתושבים לכבד הנחיות של ריחוק חברתי. ממשלת סינגפור לא המציאה את הרובוט, רק זיהתהה פה הזדמנות ומינפה אותו לשימושים שיטייבו את שימושי AI לטובת האזרחים ויסייעו לה להעביר הנחיות בצורה נוחה וזכירה.
ניירובי, קניה : גישה למים נקיים (לאו דווקא בטבע)
עוד הישג מרשים מהתקופה האחרונה, נוגע ל SDG 6 של האו"ם, אודות גישה למים נקיים.אוי סוף סוף יהיה קל יותר לגשת למים עבור חלק מתושבי הסלאמס ניירובי, שם קרטלים מוכרים אותם במחירים מנופחים במיוחד. העיר נמצאת בשלבים האחרונים של תוכנית להתקנת 1ם0 מכונות אוטומטיות בשכונות העוני Mukuru, שבהן מתגוררים יותר מ-600,000 אנשים. התחנות יופעלו על ידי אסימונים – ניתן להטעין כסף על האסימונים דרך פלטפורמת הכסף הנייד M-Pesa – ולגבות רק 50 שילינג קנייתי (פחות מ-50 סנט אמריקאי) עבור מספיק מים למילוי ג'ריקן.
וושינגטון DC, ארה"ב : גישה חלופית לכוחות בטחון
בחודש מאי 2021, וושינגטון הבירה השיקה תוכנית פיילוט של שישה חודשים להסיטת שיחות 911 (מוקד חירום, מקביל לשילוב של משטרה ומד"א בארץ) מהמשטרה כלפי עובדים סוציאליים. הדגש הוא על בריאות הנפש במסגרת יעד הבריאות של SDG, במיוחד אחרי שנתיים של קורונה והמהומות שפרצו במשטרה על הטיה לא הוגנת של כוחות המשטרה בארה"ב עם Black Life Matter. הפיילוט נועד לתת מענה אפקטיבי ולתמוך בסיטורציות רגשיות מורכבות ולתרום לבריאות הנפשית של הארזחים.
פריז, צרפת : ערים ללא מכוניות
יוזמה בהתחילה אמנם בפריז, אך התרחבה למילנו (איטליה), ניו-יורק (ארה"ב) וערים נוספות של להנהיג ימים ללא מכוניות. היוזמה המבורכת התחילה להרחבת מרחבי הולכי רגל ומסלולי אופניים נועדה תחילה להבטיח ריחוק חברתי לאור המגיפה. שימוש בשטחים פתוחים להגברת הליכה, הוא בעצם צנונית ראשונה לחשיבה מחדש על המרחב העירוני ששם את התושב במרכז, וכמובן גם מסייע משמעותית בהפחת זיהום האוויר בערים.
מיאמי, ארה"ב : מנהל תחום התחממות
ככל שהאקלים הופכים קיצוניים יותר, עם שריפות, הוריקנים וטמפרטורות שמטפסות מלע ומלע – נדרש חשיבה מחדש על מה תפקידן של הערים במציאת מענים. ג'יין גילברט, שהפכה לקצינת החום של מיאמי והאדם הראשון בעולם שלקח על עצמו את התפקיד הזה, עובדת עם הנהלת החירום בעיר כדי להגיע טוב יותר לאוכלוסיות פגיעות וקשישים ומפתחת יוזמות להגדלת חופת העצים, כמו גם חשיבה מחדש על עיצוב מבנה ונוף רחוב לעולם חם יותר. משרות דומות מתחילות לצוץ גם בפניקס (ארה"ב) וגם אתונה(יוון), ופריטאון (סיירה לאון).
סנטיאגו, צ'ילה: חקלאות עירונית מבוזרת
כדי לשמר את המרחב העירוני המשותף, ולאור הגבלות הקורונה המחמירות בשנתיים האחרונות, הוחלט על פיצול שווקי האיכרים המסורתיים לדוכני רחוב קטנים יותר על פני השכונות כדי להימנע מהתקהלויות גדולות ולצמצם את הנסיעה לעבודה. כמו כן, שוקי פשפשים ורוכלי רחוב הגבירו את נוכחותם במרחבים הציבוריים, מתוך הקלה ברגולציה של חוקי העזר העירוניים ולעודד אורבניזציה מקיימת.
בואנוס איירס, ארגנטינה: שוויון מגדרי במרחב הציבורי
בהלימה ל SDG 16 על קידום מוביליות ושוויון מגדרי, עיריית בואנוס איירס יצרה מדד – Buenos Aires Gender Indicator System (SIGBA) על מנתת למדוד פערים מגדריים על פני שלושה מרכיבבים של האוטונומיה של נשים: פיזית, כלכלית וקבלת החלטות.. המדדים הם לא רק למעקב בדיעבד, אלא הוטמעו כחלק ממערכת קבלת ההחלטות של ותכנון מדיניות של העיר, כדי לאפשר לנשים לקחת אחריות ולקדם את מעמדן. המדד אף שימש עוגן משמעותי בתקופהתהורונה כדי להבין גם השלכות מגדריות של הסגרים וההגבלות.
ומה זה אומר בשורה התחתונה?!
לסיכום, כמיטב הקלישאה "כל משבר הוא גם הזדמנות", הרי שתקופת הקורונה סיפקה לנו משקפיים חדשות וסט כלים נוסף לבחון את המקום של ערים ורשויות מקומיות לתרום לעיצוב מרחב חדשני ובר קיימא. וכך לפי הדוח של האיחוד האירופי – Building Back ,יש פה הזדמנות לשיפור.
כמו שהגל החמישי הנוכחי לימד אותנו, אנחנו עדיין עמוק בתוך הקורונה. צעדי התאוששות (או אסטרטגיית יציאה כמו שקראנו לזה פעם ב-2020, בתמימות) יצטרכו להעריך מחדש באופן שיטתי כיצד הערים שלנו מתפקדות, כיצד להתמודד עם אי-שוויון חברתי-כלכלי ונזקים סביבתיים הנגרמים מחיים עירוניים, והכי חשוב, כיצד לבנות חזרה ערים חכמות, מושתות נתונים, חוסן חברתי, מנהיגות אחראית, איתנות פיננסית וטכנולוגית וחדשנות ביישום פתרונות ברי-קיימא.
