פרסומים נבחרים
יעילות שירותים ציבוריים: השוואה בינלאומית
מחקר זה בוחן את תפקודו של השירות הציבורי, את טיב השירותים ואת שביעות הרצון של האזרחים מהנגישות לשירותים חברתיים — בישראל ביחס למדינות ה-OECD. הממצאים מצביעים על חולשת המנגנונים, על ירידה בטיב השירותים החברתיים ועל הישגים נמוכים בתחומים שונים — כגון חינוך, רווחה, ואפילו שימוש והנגשה של דאטה. בסופו של דבר, שירותים ירודים מתורגמים לשביעות רצון נמוכה של ישראלים מהגישה לשירותים חברתיים בהשוואה למקביליהם במדינות OECD ולאיכות חיים (well-being) נמוכה של האזרחים.
לא על המו"פ לבדו - הרחבת תפיסת החדשנות
מדינת ישראל נהנית ממגזר היי-טק חדשני מהגדולים והמוצלחים בעולם, שמועסקים בו כ-10% מהעובדים במשק. עם זאת, "אומת הסטארט־אפ" אינה יכולה להשלים עם מצב שבו חדשנות משמשת רק מיעוט מענפיה הכלכליים; קיים אינטרס לאומי שהחדשנות תוביל להעלאת הפריון והשכר גם בקרב המועסקים בענפי המשק האחרים – כ-90% מהעובדים במשק. ביסוד מחקר זה עומדת התפיסה שלפיה חלחול של חדשנות (טכנולוגית ולא-טכנולוגית) לענפי הכלכלה המסורתיים ישמש זרז לסגירת פער הפריון בין ישראל למדינות מפותחות אחרות.
גולשטיין-גלפרין ר., בארי ג., הרטל ש., קול א., לוי ל. (2023), "לא על המו"פ לבדו – הרבת תפיסת החדשנות", מחקר מדיניות 181, המכון הישראלי לדמוקרטיה
יישום רפורמות קודמות - בשירות הציבורי
מדינת ישראל היסטוריה ארוכה של רפורמות בשירות הציבורי, אך יישומן לרוב מוגבל ורק חלק קטן מהן מסתיים בהצלחה. מדוע במרוצת השנים רפורמות מסוימות מצליחות ואחרות נזנחות? מדוע המלצות מסוימות חוזרות על עצמן דוח אחר דוח והחלטה אחר החלטה, אך אלו אינן מגיעות לידי יישום כלל?
מחקר מדיניות זה מנתח לעומק שש רפורמות מרכזיות בשירות הציבורי – מה קרה מאז לאורך השנים – ובעיקר מתמקד בניתוח מערכתי של חסמים ליישום והטמעה. המסקנה העולה מהמחקר היא שהידע של "מה" צריך לעשות כדי לשפר כבר קיים באין־ספור דוחות ומחקרים, ולפיכך מעתה ואילך מומלץ למקד את הרפורמות ב"איך" לגרום לזה לקרות.
מבוך המשילות - אתגרים מערכתיים
שילות היא מונח גג המתייחס ליכולת של הממשלה (דרג נבחר ודרג מקצועי כאחד) לקבל החלטות ולהביא לביצוען.
אף שיש מנופים רבים ליצירת שינוי ולשיפור המשילות, עיקר השיח הציבורי בישראל מתייחס להיבט צר של המונח — אופן מינוי הבכירים וחלוקת ג'ובים — במקום להתמקד בשאלה המהותית: כיצד משפרים את אופן התפקוד של השירות הציבורי ומטייבים את אספקת השירותים לאזרח? דוח מחקר זה מבקש להחזיר עטרה ליושנה, ולתבוע מחדש (reclaiming) את שיח "משילות" כך שיעסוק באתגרים מערכתיים ובחסמים ליעילות ולמועילות השירות הציבורי.
דוח מחקר זה מתבסס על היוועצות בפורום מנכ"לים לשעבר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא מבקש למפות 10 אתגרים מערכתיים מרכזיים באפקטיביות של עבודת הממשלה והשירות הציבורי. אין במסמך פתרונות או הצעות מדיניות לפעולה, אלא הפניית זרקור אל מרחב הבעיה.
חדשנות ארגונית-תהליכית בממשלה ובמגזר הציבורי
במציאות שבה חלק ניכר מן האתגרים הכלכליים-חברתיים בהווה ובעתיד מתאפיינים במורכבות רבה ובאי-ודאות מערכתית, חדשנות המעידה על חשיבה מחוץ לקופסה ומאתגרת פרדיגמות קיימות היא קריטית למגזר ציבורי רלוונטי ומותאם למאה ה-21.
ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם החדשנות הטכנולוגית (למרות ההאטה היחסית של מגזר ההיי־טק בחודשים האחרונים), ולא בכדי היא זכתה לתואר "אומת הסטארט־אפ" (start-up nation) ומהווה כר פורה לפיתוחים פורצי דרך רבים. עם זאת, נראה שדווקא במגזר הציבורי פעמים רבות "הסנדלר הולך יחף".
שינוי מערכתי הלכה למעשה
שינוי מערכתי הוא שינוי עמוק ובר קיימא שנעשה כדי להתמודד עם בעיה מורכבת (wicked problems), מתוך הבנת שורש הבעיה ולא רק ביטוייה על פני השטח. בבסיס התפיסה נמצאת ההכרה במורכבות המערכת וראייתה כמכלול, תוך בחינת מערכות היחסים והקשרים בין חלקיה השונים. הידע הקיים על שינוי מערכתי כמענה לבעיות חברתיות מורכבות נמצא רובו ככולו עדיין בהתהוות, ובולט בחסרונו ידע יישומי בעברית, המותאם להקשר הישראלי על מאפייניו הייחודיים.
בן משה -לבנה ל. וגולשטיין-גלפרין ר. (2023), שינוי מערכתי – הלכה למעשה, סקירה משות לשיתופים ומרכז קיימא
Academic Social Innovation Centers: A Proposed Framework for a Theory of Change
Many universities worldwide have established “impact centers” or “social innovation centers.” Although the centers share similar names, there is no uniformity among them in their agenda, strategy, and practice. This paper has three objectives: 1) to describe the state of the art of existing ASIs, 2) to examine diverse and shared characteristics of the centers, and 3) to frame guiding principles that will support the refinement of the theory of change of ASIs.
Golstein-Galperin, R., Bar-Shany, S., & Agmon, M. (2023). Academic Social Innovation Centers: A Proposed Framework for a Theory of Change. Social Innovations Journal, 22.
