איזה שבוע זה היה…
בין המחאה באולם בזמן שהשר סמוטריץ' מדבר, לבין התחזיות הקודרות של הצמרת הכלכלית של המדינה – הנגיד, ראש אגף התקציבים, החשכ"ל; בין קבירניטי ההייטק הזועקים שאנחנו שניה לפני קריסה ו/או בריחת מוחות, לבין הממשלה שרבה על סמכויות ובינתיים לא מפעילה דה פקטו את מנהלת ההכשרות כדי לסייע לשוק להתאים את עצמו.
בקיצור – כנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה היה מרתק וקצת קודר השנה. אתגרים לא חסר…
ובתוך כל זה, במושב האחרון שנעל את הכנס ביקשנו לדבר דווקא על עולם הפתרונות קצת. על איך אנחנו מצעידים את הממשלה, והמגזר הציבורי רבתיא, לשלב הבא. איך מטמיעים חדשנות ארגונית ומעודדים ממשלה דור 3.0.
נייר רקע למושב והצהרת כוונות
במציאות שבה חלק ניכר מן האתגרים הכלכליים־חברתיים בהווה ובעתיד מתאפיינים במורכבות רבה ובאי־ודאות מערכתית, חדשנות המעידה על חשיבה מחוץ לקופסה ומאתגרת פרדיגמות קיימות היא קריטית למגזר ציבורי רלוונטי ומותאם למאה ה-21.
ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם החדשנות הטכנולוגית (למרות ההאטה היחסית של מגזר ההיי־טק בחודשים האחרונים), ולא בכדי היא זכתה לתואר "אומת הסטארט־אפ" (start-up nation) ומהווה כר פורה לפיתוחים פורצי דרך רבים. עם זאת, נראה שדווקא במגזר הציבורי פעמים רבות "הסנדלר הולך יחף".
למדוד את הבלתי מדיד
חדשנות היא לא דבר פשוט למדידה, גם בהיקף וגם בעוצמה. ברמה העולמית עיקר המדדים משלבים בין מדדי תפוקות ממוצעים של פירמות באקו-סיסטם ואינדיקטורים בתפקוד המדינה. המדדים הבולטים הם: Global Innovation Index של ארגון קניין הרוחני של האו"ם (WIPO), Bloomberg Innovation Index, European Innovation Scoreboard של האיחוד האירופי, Global Competitiveness Report של הפורום הכלכלי ואחרים.
גם ברמה המוניציפלית ישנם מדדים שמנסים לתת תמונה השוואתית בין רמת החדשנות של ערים. המדד הבולט הוא Innovation Cities™ Index של ארגון 2thinknow. המדד כולל שורה של 162 אינדיקטורים שבוחנים היבטים שקשורים לעסקים, מערכת פיננסית, קיומה של תעשיית הייטק בעיר ועוד. העיר תל אביב, למשל, ממוקמת במקום ה-40 במדד העולמי, ושניה במדד האזורי של מזרח התיכון (אחרי דובאי).
בהקשר של המגזר הציבורי, המדידה קשה שבעתיים ולאורך השנים לא היתה מתודולוגיה למדוד את רמת החדשנות בארגונים ציבוריים. בשנת 2015 החל המרכז הלאומי הדני לחדשנות במגזר הציבורי (Danish National Centre for Public Sector Innovation), בשיתוף עם הלשכה הסטטיסטית של דנמרק, לבנות מתודולוגיה שתפריד בין מיתוסים למציאות – מה שהפך לימים לברומטר חדשנות ציבורית. במהלך השנים 2017-18 נורבגיה, שוודיה, איסלנד ופינלנד ערכו כולן סקר לאומי, תוך הסתמכות על המתודולוגיות הסקר הארגוני, וימים המתודולוגיה גובשה בתוך "מדריך קונפנהגן" למדידת חדשנות במגזר הציבורי.
הדגש במדידה הוא בחינה קיומה של חדשנות (על סוגיה השונים) ועיקר המדידה הוא על האקלים הארגוני – להבין את המאפיינים של היחידה הקטנה ביותר (אגף, גן, ביה"ס… ולא מערכת החינוך). לא קיים כרגע מידע אפמירי מהימן על רמת החדשנות הציבורית בישראל בכלל וגם לא ברשויות המקומיות. ארגונים מסוימים פיתחו סקר אקלים ארגוני משלם עצמם. אז מה צופן העתיד? ניחשתם נכון 😝 אנחנו מתכננים סקר נרחב בקרב מנהלים במגזר הציבורי על חסמים, מוטיבציות ואתגרים הטמעה של חדשנות תהליכית.
שלוש בינות מלאכותיות נכנסות לבר…
כן, זה נשמע כמו בדיחה שחוקה.
הפעם זה דווקא תיאור של הסרטון המסכם שהפקנו למושב – שילוב של צ'ט GPT שעזר לנו לכתוב את הנוסח, מיג'רני שיצרה את התמונה הנכונה וd-id (סטארטאפ ישראלי אגב) שסייע להפוך את הכל לוידאו "חי". עבדו במרץ והפיקו יחד איתי 🙏
זו הזדמנות טובה להודות לקים נח ושחר ליבנה, שתי חוקרות צעירות בצוות שלי ש
נראה לי מתאים לסיים בנימה קצת אופטימית ומעודדת 🙂
על סקירת מושבים אחרים, קריאת הנייר של המושב, צפיה במצגות וחומרים נוספים וסיכום עיקרי הנקודות שעלו – מוזמנים לאתר כנס אלי הורוביץ 2023.
